יום חמישי, 22 בינואר 2015

מסע הקסם המסתורי

כבר כתבתי מעט כאן בבלוג על  המעבר ההדרגתי שעשיתי בין חייי המקצועיים כראש צוות עיצוב גרפי בחברת אינטרנט בינ"ל לבין כל מה שאני עושה כיום.
שלב מאוד חשוב ומכונן בתהליך, שכמעט לא בא לידי בטוי בבלוג, החל לפני כשש שנים - תקופה בה נשארתי שנתיים בבית עם הילדה לאחר הלידה ו"גיליתי מחדש" את עולם היצירה והאמנות. אני לא מתכוונת ל craft או diy קלאסיים - כגון תפירה או שיפוץ של פריטים שונים, את זה דווקא עשיתי הרבה בתקופת ההריון. אני מתכוונת לתשוקה המתפרצת והבלתי נדלית שלי לצבעים, לחומרים, לשילובים ולהתנסויות בהם- ממש מעין נחשול אדיר ונפלא ששבר את כל החסמים היצירתיים שהיו לי בתקופה שקדמה לכך, ושהייתי די חסרת אונים מולם. אני הרי כל כך אוהבת לצייר, אין דבר שגורם לי רוגע ושקט גדולים יותר, אבל הרבה שנים זה פשוט לא יצא... בלוק מוחלט!. אני חושבת שפשוט הייתי מונעת מהתוצאה, חשבתי על המטרה, על מה אמור לצאת בסוף, וזה שיתק, כי באמת שלא היה לי מושג או כיוון, ובטח שלא היתה לי השראה. כלומר, היא הייתה שם ברקע, ליד... כל מה שאחרים יוצרים ועושים, האינטרנט, הטרנדים. אבל זה לא מספיק - זה לא היה אצלי בראש או בלב, ובלי השראה - שהיא הדלק, היה לי קשה להתקדם. 



ואז, אחרי הלידה,  פתאום מצאתי את עצמי עם השראה מחודשת. בכל רגע שהילדה ישנה, אצתי רצתי למרפסת העבודה (על משקל חדר עבודה)  - למעבדת היצירה שלי, בה התחלתי לעשות הכל הפוך! פתאום המחשבה על התוצאה לא הניעה את היצירה - עניינו אותי יותר התהליך, הרכיבים.  לא היה לי מושג מה אני עושה ולאן זה מוביל, רק היה לי בטחון שזו הדרך היחידה שיכולה להוביל אותי לשם ואני ממש זוכרת אומרת את זה לעצמי שוב ושוב, נפעמת מתחושת הידיעה והבטחון ומוצפת אושר. לשם שינוי לא עניין אותי המוצר- עניינו אותי השאריות. אם גזרתי או חיררתי בפאנץ' - הנגטיב שנזרק מאחור היה המרתק בעיני, המקומות בהם צבע עלה על צבע במקרה, הסקיצות, העטיפות, אתם מבינים? מה קורה כשחומר פוגש משטח שלא למענו הוא נועד? מה קורה כשמוסיפים שכבה אחרי שכבה? זו היתה מעבדה של יצירתיות ואני הייתי מכורה!


מצאתי את ה- zone שלי! מכירים את ה -zone? זה מקום נפלא, הוא נמצא ממש בתוכנו :) כשאנחנו מחוברים לגמרי לעצמנו, עושים בדיוק את מה שטוב לנו, הראש נקי, הכל שקט ורגוע, חיוך על הפנים, והזמן טס, או עומד מלכת - לא ברור בדיוק... להיות ב- zone בעיניי זה לעשות את הדבר הנכון בזמן הנכון. שלמות. זה מה שיצירה עושה לי וזה מה שחשתי במשך חלקים גדולים מהזמן שיצרתי במעבדת ההשראה והיצירתיות שלי . ברור שלא תמיד הצלחתי להגיע לתוצאות שהשביעו את רצוני, לפעמים נהייה בלאגן גדול ודביק, לפעמים מוסיפים פרט אחד מיותר, והכל מתקלקל. אבל הרגעים האלה, שהלב יודע מה אנחנו צריכים לעשות, כל החושים חדים -  הצבעים, הצורות, החומרים, הסיפור, מתחברים ומיתרגמים מהלב אל הקנבס - אלה רגעים של אושר, גאווה וסיפוק גדולים. 



עברו כמה וכמה שנים מאז, אני עושה את זה פחות ופחות, הקדשתי את 4 השנים האחרונות לבלוג, לסדנאות, ארועים, חנות, קהילה אינטרנטית ועוד, כי האמת היא שכבר נזקקתי פחות לסוג היצירה הזה  -  זה פשוט היה שלב חיוני כל כך בהתפתחות שלי, תקופה מאוד ארוכה ואינטנסיבית שפתחה אותי לחלוטין מבחינה יצירתית והובילה אותי לחלקים אחרים של המסע. והנה עכשיו אני חוזרת אליה שוב לאחר כמה שנים, הן כיוצרת ו"מדענית" נלהבת במעבדת ההשראה והיצירה של עצמי והן כמנחת סדנאות.




 ליין הסדנאות שלי בחורף זה הוא הרבה יותר אמנותי, יותר נוגע בחומרים, יותר מקפיד על תהליכים ולא רק על תוצאות מול משתתפות הסדנה. כן, אני טיפוס מאוד דידקטי כשאני רוצה (כלומר כשאני לא מנסה להשקיט את זה). אני מזמינה אתכם לסדנת canvas art בה תתנסו איתי בכל מה שספרתי עליו כאן - בהנאה, בשחרור, בשמחה שביצירה לא שיפוטית, מתוך הדרך ולא המטרה, מתוך אינטואיציה, עם שלל טכניקות, חומרים וכלים. ואל חשש - גם יוצאים עם תוצרים נפלאים. זוהי חויה נהדרת שייתכן ובהמשך גם ארחיב לסדנה בת כמה מפגשים. הסדנה הקרובה תתקיים במרכז תל אביב בסטודיו מדליק ליד עזריאלי ב 23/2 בין עשר לאחת. מחיר הסדנה 350 ש"ח. ההרשמה באימייל: irisfgl@gmail.com אשמח לראות אתכן בסדנה ולהנות יחדיו משלוש שעות של קסם ואושר יצירתיים:)


ג'לי פלייט היא טכניקה מיוחדת ומסעירה שהתוודעתי אליה לאחרונה והוספתי ל"ארגז הכלים" שלי (תרתי משמע) נתנסה בעבודה עם משטחי הג'לי, לצד המון חומרים אחרים, בסדנה הקרובה. התמונה מכאן.


אסיים בציטוט שגיליתי רק השבוע של אחד מהאמנים האהובים עלי:
"An artist is an explorer. He should begin by seeking himself, seeing himself act. Then, not restraining itself. And above all, not being easily satisfied." -Henri Matisse



יום שלישי, 20 בינואר 2015

מציירת הסיפורים

הכירו את Phoebe Wahl - אמנית ומאיירת צעירה, שבעבודותיה עוסקת בעיקר בחיים בחיק הטבע, חיי משפחה, נשיות ואמהות, אה, כן - כמובן שלא מזיק אף פעם להתמקד גם בפיות ויצורים קסומים.
היא סיימה את לימודי האמנות בבית הספר לעיצוב של רוד איילנד ממש לא מזמן, ובידיה תואר באיור. כעת היא חיה ועובדת בפורטלנד שבאורגון.




פיבי מתארת את ילדותה במדינת וושינגטון כילדות חופשיה בחיק הטבע, ונותנת לחוויות הילדות הללו את רוב הקרדיט להשראות שלה ולמוסר העבודה הגבוה.





לחיי משפחה תפקיד חשוב באמנותה של פיבי - תוכלו למצוא בין עבודותיה תמונות, איורים ופסלים העוסקים בלידה, הנקה, ואם ותינוק, כמו גם של זוגות אוהבים ורגעים משפחתיים מחיי היום יום בבית ומחוצה לו. היא אפילו מציירת פרוטרטים משפחתיים על פי דרישה ואתם מוזמנים לקרוא את הפוסט של הבלוגרית המוכשרת שזכתה שפיבי תצייר את משפחתה.























לעבודותיה של פיבי הגעתי בעקבות ההתענינות שלי בפאטרנס, ולמרות שהיא בעצם מאיירת, רבים מאיוריה נראים כבסיס נהדר לפאטרן, כאילו יכלו להיות משופכלים עוד ועוד. איזו דוגמה נהדרת זו יכולה להיות על טקסטיל למשל? דמיינו מצעים, מפה או וילון עשויים מהפאטרן הבא...





גם הפרטים הקטנים המרכיבים את האיורים העשירים הם פאטרנים בזכות עצמם. מעיל הטלאים למשל, או הענפים השונים, פרוות הינשוף... אפשר להביט לעומק הציור ולגלות עוד ועוד פאטרנים. 





פיבי מעיזה לגעת בעבודתה בנושאים שרוב המאיירים אולי לא היו מעזים - ההנאה מהגוף, חגיגית הנשיות, לידה והנקה. הדמויות הנשיות באיוריה אינן בעלות מידות של דוגמנית, אלא אמיתיות, בעלות מבנה גוף ממוצע וריאליסטי יותר.







ראיתם פעם בובה כזו? היא חלק מסדרה שלמה, כאשר הבובה האחרונה בסדרה אוחזת את התינוק. נפלא, לא?






היא עובדת בטכניקות מגוונות. צבעי מים, קולאג', פיסול בבד - אלה רק חלק מהן. אני אוהבת במיוחד את הקולאג'ים העשויים מניירות צבועים ומצוירים ואת הפסלים הרכים











הביטו על מד הגובה שובה הלב הזה - דמיינו את ההרגשה שבלהתבגר ולגדול לצד היצורים הקסומים הללו, ומה יכול להיות סימלי יותר? הרי פיבי באמת גדלה בטבע - חולמת על פיות, רודפת אחרי חיות קטנות, וכעת היא משמחת בזכרונותיה ובכשרונה ילדים אחרים - שגדלים באוירה הקסומה שהיא מאיירת עבורם










באתר הבית שלה כותבת פיבי את המילים הבאות: 
"היא מבלה את זמנה באיור העולמות הדמיוניים שיצרה בילדותה באמצעות ציור, פיסול, תפירה או סיפור סיפורים. אתם יכולים למצוא אותה בכל מקום בו יש כריות, ספרי ילדים וספל תה"





אני מזמינה אתכם למזוג בנחת ספל תה, ללחוץ על כפתור ה Play בוידאו בתחתית הפוסט, ולצאת לטיול נעים ל Phoebe's land









מוצרים מומלצים מהחנות שלי - Colourful way







יום שבת, 17 בינואר 2015

מרכז מאירהוף - רק זכרונות טובים

קראתי שעיריית  תל אביב מתכוונת לסגור את מרכז מאירהוף לאמנות, על שלל חוגי האמנות שמתקיימים בו ועל אף היותו בית חם למגמת האמנות המצוינת של ערוני א'.


את מיטב שנות הילדות המאוחרת והנעורים שלי העברתי במקום המקסים הזה. קודם לכן שכנו סדנאות האמנות במוזיאון הלנה רובינשטיין, ולאחר מכן עברו למשכנן הנוכחי, בדובנוב. לשמחתי, הוריי רשמו אותי למגוון חוגים נהדרים של מוזיאון תל אביב, והעברתי הרבה ימים יפים שם, לאחר מכן, כתלמידת אמנות בערוני א' ביליתי עוד 3 שנים נפלאות במרכז הזה, למען הדיוק - יומיים בשבוע, למשך שלוש שנים.  האמת היא שכל כך אהבתי את רוח המקום שלפעמים הייתי באה גם בחופשים, מקבלת מאנשי התפעול הנדיבים והאדיבים מפתחות לסטודיו, שלל צבעים ומכחולים ככל שרק חפצתי, ומציירת, ומציירת... אהבו שם אמנות, ואהבו ילדים שאוהבים אמנות. באמת, כל הזכרונות שלי מכל המורים - בחוגים לילדים, בחוגים לנוער, ממורי מגמת האמנות - תמיד עודדו אותנו להיות טובים יותר, מעולם לא חסכו או קימצו, התשוקה לאמנות ולהוראה היתה בעינים ובמילים כל הזמן. אני מרגישה שבורכנו במורים כאלה.

ואז, אפילו כבוגרת חזרתי לשם, אחרי הרבה שנים מול מחשב, עמוק בתוך האינטרנט. בער לי לעשות שוב משהו יצירתי, אז נרשמתי לקורס קדרות עם אתי גורן, מורה נהדרת ואשה עוצמתית בעדינותה.
מהרגע הראשון שהידיים שלי פגשו את החומר המסתובב על גבי האובניים חשתי קסם בהתהוותו, זה היה שונה מכל מה שהכרתי, ביחוד בתקופה ההיא. איך נגיעה קלה שבקלות אך מלאת כוונה יוצרת משהו מושלם ויפה... אחרי שנים של מינימום יצירתיות מול המחשב בעבודתי כשכירה שכבר די תסכלה אותי, לא האמנתי שהראש יכול להיות שקט לכמה שעות, שאפשר להיות שמחים, מחוברים לעשייה. אתם כבר יודעים שאת העבודה ההיא עזבתי ממש אז, לא מעט בזכות העידוד ששאבתי מההתנסות הזו.

מרכז מאירהוף, אם כן, הוא מקום שבו העברתי שנות התבגרות עליזות ושמחות, ואליו גם חזרתי בבגרותי.
היו לי מורים ממיטב האמנים בארץ, אנשים חכמים ופתוחים שרואים שליחות בעבודתם, כך לפחות הרגשתי. מעולם לא התייחסו אלינו כאל ילדים, אלא התייחסו אל האמנות ואל הנחלתה לנו כערך עליון. בחוגים ובמגמת האמנות שם הכרתי חברים טובים, העברתי אחרי צהריימים נפלאים (איך כותבים את זה ברבים?!), התנסיתי בחומרים  לא מוכרים בנדיבות, במקצועיות ומתוך תחושת נטיעת אחריות ובגרות שלא יישכחו, למדתי המון על תולדות האמנות, ונצרתי אלפי זכרונות (לא מגזימה, יש לי זכרון טוב ולמדתי שם הרבה שנים :) ). חבל לא להנחיל זאת גם לילדים שלנו. מקווה שישאירו את המקום המצויין הזה על כנו, ולא יצמצמו את פעילות הסדנאות ואת משרות האנשים המצויינים שעובדים שם כבר שנים רבות, ושיוסיפו לחנך שם לאהבת האמנות ולכבוד לאמנים קטנים כגדולים.

יום שישי, 16 בינואר 2015

התגעגעתי אז שבתי

שנתיים לא העברתי סדנה. לקחתי הפסקה ארוכה לטובת שני קצוות - ארועים גדולים ופעילות אונליין.
אבל לא לגמרי עזבתי את הסדנאות - המשכתי להגות בהן, לבנות קונספטים, לחפש את המיוחד והקולע, להשתעשעש בנסיונות עם החומרים והטכניקות שעניין אותי להביא לסדנה, להתפתות להעביר שוב סדנה, להכריז עליה, לבטל אותה, וכו'... :) הייתי מוכנה ולא מוכנה. כי כמו שאתם בוודאי יכולים לדמיין, סדנה זה לא דבר פשוט. צריך הרבה אנרגיה, ריכוז ותשוקה, כמו גם סבלנות, אורך נשימה ועוד... סדנה לא מתחילה ונגמרת במסגרת השעות המוכרזות שלה, היא מתחילה הרבה לפני ומסתיימת לא באמת בסמוך למועד. יש שבועות של פיתוח, וקנייה, והכנה, ובניה, ושיווק, והרשמה וגבייה, ומענה לאימיילים וטלפונים. יש בוקר של התארגנות, ושעות של נוכחות בפול ווליום שרק מי שהתנסה מבין, כי צריכים להיות נוכחים פיזית ומנטלית מול הרבה אנשים ולהכיל ולהגיב להרבה מאוד דברים בו זמנית. ויש את נפילת המתח של אחרי, ופינוי המקום, ועיבוד של כל מה שהיה, והעלאת תמונות, ומענה לאימיילים ולתגובות, ומיד כבר הלאה, לסדנה הבאה. כן, אני מעדיפה לעשות את זה כשאני ממש מוכנה, רוצה ופנויה לזה. ו - הנה זה קורה! ממש כמו שם הפוסט - התגעגעתי!

אני מתגעגעת לסדנאות, מתגעגעת למפגשים טעוני השראה ויצירה, שיוצאים מהם עם עבודות יפות ועם אנרגיות גבוהות ובעיקר עם רצון להמשיך וליצור עוד ועוד... מתגעגעת לאתגר של להמציא סדנה חדשה ולדייק אותה, וכמובן - למפגשים האינטימיים עם הקהל היקר שלי, מתגעגעת לשמוע איך הסדנאות שלי עוררו בהן השראה ופתחו את היצירתיות שלהן. אז ליין של  סדנאות חדשות, מאוד מיוחדות ומאוד "אני" יצא לדרך!
הסדנה הראשונה, שהתקיימה השבוע, היא סדנת Patterns -  סדנה משגעת המוקדשת ליצירת דוגמאות דקורטיביות שאנחנו מפתחות בעצמנו במהלכה תוך שימוש במגוון כלי יצירה וחומרים והתבוננות פנימה.

היה כיף להפגש באולם שטוף אור שמש, בלב הישן, המשוחזר והיפהפה של תל אביב, להקיף את עצמנו בשלל חומרי עבודה ססגוניים וליצור מהלב. בניתי את הסדנה באופן מאתגר אך מרתק, במהלכו כל משתתפת מתנסה במגוון חומרים, ו"נאלצת" לנסות ולשבור את הקו האוטמטי שלה ולצאת מאזור הנוחות שלה. התוצאות מדברות בעד עצמן - היו שלוש שעות של חיוכים, התלהבות, המון צבעים, קוים וצורות בשילובים יפים להפליא ותוצאות משגעות ממש! לא משנה מה הרקע של המשתתפות, הניסיון או מידת הכשרון והבטחון העצמי שהן מביאות עימן - הפאטרנים שיוצאים תחת ידיהן יפים, מקוריים, מרגשים, וממלאים את כולנו - המשתתפות ואותי, בהשראה עצומה
הסדנה הבאה תתקיים באותו המקום ביום שני הקרוב בשעות הבוקר, היא מלאה לגמרי, אבל עקב ביטול פתאומי, התפנה מקום אחד - כל הקודמת זוכה! סדנה נוספת תתקיים בפרואר,.בסוף הפוסט תמצאו את לוח הסדנאות החדשות, ותגלו גם 2 סדנאות נוספות ומיוחדות במינן. מוזמונת לבחור את הסדנה שלכן (אפשר גם יותר, ברור!) ולכתוב לי אימייל לקבלת פרטים נוספים ולהרשמה. 

התנסות בצבעי מים היא חויה מהפנטת, ביחוד כשמשתמשים במכחולים יפניים מיוחדים שמכילים כבר מיכל מים בילט-אין. המשתתפות כל כך התלהבו מהן, שאצתי-רצתי לקנות עוד כמה וחוסל המלאי בחנות.



 אפשר לעשות שימוש בשרבוטי צבעי המים ובדוגמאות הקטנות שנוצרות תוך כדי ההתלמדות וההכרות עם החומר,
ולהכין תגיות מתנה יפהפות מפאנץ' מיוחד וחוט טווין יפה שנמצאים על השולחן




המכחול היפני בפעולה



 חגיגה של חומרים, דפים וטכניקות, החל ממדבקות דקורטיביות אטוומות שהובקו על ניר קראפט חום וקיבלו
היילייטס עם טוש, וכלה בפאטרן עשוי וואשי טייפ בצבעי נאון. בסדנת הפאטרנס הכל הולך!




בתחילת  הסדנה מתנסים ביצירת פאטרנים בסגנון חופשי, ואני עוברת בין המשתתפות ומייעצת באופן אישי לאילו כיוונים נוספים כדאי ללכת. מי שעובדת בעיקר בקו - עוברת לנסות ליצור בכתם, מי שעובדת על שכפול מונוטני של אותה צורה מתחילה לחשוב אחרת על יחסים בין יחידות. מהר מאוד כולן מרחיבות את המנעד שלהן, ומוכנות להתחיל לשלב גוונים נוספים וחומרי יצירה מעניינים ליצירה מורכבת ומעניינת.


דוגמה מצוינת לתרגיל הראשון בסדנה ולעבודת קווית יפהפיה ומעוררת השראה של ממש! 
מעניין לראות שהאלמנטים שכאן מצאו, כמו ביצירות רבות נוספות, את מקומם בתוך  פאטרן מורכב יותר בשלב מתקדם של הסדנה, וזו בהחלט אחת מהמטרות המוצהרות של התרגיל הראשון - לבחון את "אוצר המילים" הויזואלי שלנו



 פאטרן הורס ביופיו, של משתתפת ש"התאהבה" בצבעי המים ושילבה אותם ברוך עם רפידוגרף שחור.
שימו לב לדיטטילס של הענפים, איזה פאטרן מרתק נוצר שם



תרגיל מעניין העושה שימוש במדבקות מכל הסטים שלי ומפרק אותן לגורמים, לצורך הרכבה מחדש. 




 סט המדבקות השקופות שלי התקבל בהתלהבות גדולה בסדנה ושמחתי לראות את מגוון השמושים היצירתיים שנעשו בו, חלק מהם לא הכרתי! זו הנאה כפולה ומכופלת בשבילי לראות משתתפות בסדנה שלי נהנות ליצור ומצליחות בכך כל כך, בערת מוצרים שאני פיתחתי! גאווה ואושר, אבל אני חייבת להעיד משפע הנסיונות שלי עצמי שמדובר במוצר נםלא לאנשים יצירתיים.




כמה שזה יפה! שימוש מעולה למדבקות הפופארט השקופות שלי. אני כל כך אוהבת לראות את המפגשים בינהן,
כשצבע חדש נוצר משלוב  של שני גווני מדבקות... אני מתלהבת מאוד מבחירת הצבעים ומההרמוניה שנוצרה כאן



 קולאג' יפהפה שעושה שימוש בין היתר בסט המדבקות השקופות מדגם פופארט - והפעם דווקא בדפים המנוקדים.
בנוסף, כל משתתפת בסדנה מקבלת פוסטר המודפס על נייר איכותי במיוחד, אותו היא מעצבת בסדנה או בבית
בפאטרנים מעשה ידיה. בתמונה זו נעשה שימוש בפוסטר באופן מקורי ביותר (על זה לא חשבתי :) )
בואו ותראו מה עוד אפשר לעשות איתו...


 אפשר לראות כמה הנאה כרוכה ביצירה הזו. היה כיף להסתכל עליה הולכת ומתמלאת...
יש ילדה מרוצה אחת שהפוסטר הזה כנראה מעטר עכשיו את קירות החדר שלה, כך שמעתי...

סדנת הפאטרנס הבאה תתקיים ביום שני הקרוב בין עשר לאחת בבנין יפהפה, באולם גדול ושטוף שמש הפונה ללב המשוחזר ויפהפה של תל אביב. הסדנה מלאה, אך נותר מקום פנוי עקב ביטול לא צפוי. מוזמנים להרשם באימייל irisfgl@fmail.com


כמו כן, זה לוח הסדנאות חדש לחודש פברואר, בו תוכלו לראות גם את מועדי הסדנה הבאה אחריה, וללמוד על שתי סדנאות חדשות לגמרי. פרוט מלא ומעשיר אודותיהן יפורסם כאן בבלוג בקרוב.

שבת שלום, איריס

יום שלישי, 6 בינואר 2015

שקוף שזה מדליק

יש לי משחק חדש. כל שעה פנויה אני משחקת בו. קוראים לו סט דפי מדבקות שקופות בסגנון פופארט. מזל שזה מוצר שאני פיתחתי בעצמי ומוכרת אותו בחנות שלי, כי ככה יש לי אספקה שוטפת :) אבל האמת היא שחבילה אחת מספיקה בהחלט, אפשר לעשות איתה כל כך הרבה. 

בכל חבילה יש 16 דפי מדבקות שקופים. 12 מהם בגוונים חלקים יפהפיים ובוהקים, ו-4 דפים מעוצבים עם נקודות, ממש כמו אלה בתמונות הפופארט של רוי ליכטנשטיין...

הכיף האמיתי מתחיל כשמדביקים חתיכות צבעוניות שונות  בחפיפה קלה, כי אז הצבעים והדוגמאות מתמזגים באופן גרפי יפהפה... קצת מזכיר את אי דיוקי הדפוס של פעם, טרום העידן הדיגיטלי. 

ואפרופו עידן דיגטלי, מובן שאעפשר לעצב באמצעות תוכנת אילוסטרייטור או פוטושופ עבודות גרפיות בסגנון הזה בקלות ובדיוק רבים ביותר, אבל אין בזה את אותו קסם.  יש סרטון נפלא שראיתי לא מזמן, של אחת ממעצבות הטפטים בעבודת יד הידועות ביותר בעולם ,גברת בריטית מבוגרת שמעוררת השראה כמו מאה מעצבים צעירים גם יחד, בשם מרתה ארמיטג' (תוכלו לקרוא עליה בפוסט הבא שלי בבלוג PATTERN DAILY). קוראים לוידאו אודותיה " בחזרה ללוח הציור".  היא אומרת שטוב להיות ליד לוח הציור (במקרה שלה זה לוח, במקרה שלנו - שולחן יצירה), כי ליד המחשב הכל קורה מהר, אין מקום לשקוע בחשיבה, לצרופי מקרים, להתבוננות, אך ליד לוח הציור - הרעיונות באים! (אני משנה קצת את מילותיה המקוריות, שווה לצפות בוידאו המרגש ומעורר השראה הזה) -  וכאן גם טמון הקסן של העבודה עם משטחי הצבע הדביקים שלי... האמת היא שזה מה שאני עושה בימים האחרונים בכל דקה פנויה, כמהה לגלות עוד ועוד חיבורים בין צורות וצבעים, משכללת את :"כתב היד" של הגזירה שלי. 



זו היצירה הטריה ביותר. גיליתי שאין כמו גזירה ביד חופשית, אני לא צריכה שרטוט או סקיצה, הידיים שלי כבר
מתורגלות משנים של שרבוטים, אבל להשיג באופן ידני משטחי צבע חלקים ומושלמים כאלה - זה חידוש בשבילי:) 






שימו לב למפגשים בין הצבעים ולמשחקי השקיפויות, גם אתם אוהבים את זה? 




זו טכניקה שמאפשרת זריזות מירבית. את האיורונצי'יק הזה הכנתי בפחות מחמש דקות 




וגם את כל אלה ביחד. אני מאוד אוהבת את מה שקורה במפגש בין עלי הכותרת, וזה נתן לי רעיון להשתמש בדפי המדבקות האלה גם בסדנת הפאטרנס הקרובה שאני מעבירה, דפי המדבקה מאפשרים יצירת משטחים נפלאים ומדוגמים להפליא 




וכאן אפשר לראות בברור מה קורה כשדפי הנקודות פוגשים את הדפים הצבעוניים... 



צורות גאומטריות חדות וגם צורות אמורפיות ועגלגלות נראות מצויין כשעושים שימוש בסט הזה,
אבל שילוב בינהן, בעיקר בחפיפה של צבע על גבי צבע - נראה טוב במיוחד



הנה הצצה על הדפים, כאן לא ניתן לראות את השקיפות שלהם, כי הם כמובן מודבקים לנייר המשמש כגב למדבקה. 
גודל כל נייר - 15*21 ס"מ (A5 - חצי דף מדפסת ביתית), ויש 16 דפים בכל סט, חלקם בגוון אחיד, חלקם בשני גוונים וחלקם בדוגמאות נקודות דפוס בגוונים, גדלים וצפיפויות שונות

את הסט ניתן בשלב כרגע לקנות אך ורק בחנות שלי, ממש כאן,  והוא מגיע בתוך קופסה יפה ושימושית, שמאפשרת גם לשמור את גזירי הנייר הנותרים, כי אפשר לעשות שימוש בכל ס"מ, וחבל לזרוק את השאריות.

אני מבטיחה לכם שעות רבות של הנאה ויצירתיות גועשת עם הסט הזה,
מוזמנים להזמין לכם סט דפי מדבקות פופארט, ויותר ממוזמנים לשתף ביצירות היפות שלכם!



פרק חדש בפודקאסט , אורחת: עדי הלמן

  לפני שנתיים וחצי איירתי את Adi Helman ביום החמישי בפרויקט הלוק היומי. בשבוע שעבר נפגשנו להקליט פרק של שעה בפודקאסט שלי ומצאנו את עצמנו בש...