מי שצפה בסרט ג'רי מקגוויר זוכר בוודאי את המשפט "You had me at hello".
וכמוהו, עומר שטיינמץ הסקל "עשתה לי את זה" כבר באימייל הראשון. התכוננו למפגש קבוצתי ראשון של קבוצת הפייסבוק שלי, ועומר, שעדיין לא הכרתי באופן אישי, כתבה לי שתכין פבלובות. כן, ממש מובן מאליו - יש מי שקונה יין, כלומר אני, ויש מי שקוסם פבלובות בשעות הפנאי. עניתי שאשמח להכיר אותה ואת הפבלובות (לא בטוחה אם בסדר הזה).
בערב המפגש (עליו אספר לכם בפוסט חגיגי בקרוב, ותוכלו להנות מעוד כיבודים מעלפים ומושקעים של חברות רבות בקבוצה הנהדרת הזו) פסעה עומר פנימה ובידה מגש קומות עמוס פבלובלות בוהקות. שתי שניות של סדר מאחורי הקלעים, והנה הן נוטפות וניל ופירות יער - האושר בהתגלמותו.
למחרת המפגש טלפנתי לעומר ובקשתי שתשתף אותנו במתכון ובאופן ההכנה. לא לעיתים קרובות אני מזמינה אנשים אחרים לכתוב פוסט אורח בבלוג שלי, אבל לגבי עומר ידעתי שני דברים: שאתם תהנו כל כך מהפבלובות המושלמות שלה (שהיא מבטיחה שהן ממש קלות להכנה), ושאני יכולה לסמוך עליה לגמרי. לא הוספתי שום פרטים או בקשות נוספות, רציתי פוסט שהוא "עומר". מזכירה לכם - She had me at hello:)
וכמה מילים כדי שבכל זאת תכירו אותה יותר - עומר החייכנית היא אשת אשכולות רבת פעלים - בת
32, מתגוררת בלב תל אביב, נשואה טרייה שעומדת לפני ירח דבש מפנק בארה"ב ומקסיקו, שהספיקה כבר להיות דיילת, בעלת קייטרינג למנות בגודל ביס, ועיסוקה הנוכחי - מנהלת לקוחות בחברת סטארט אפ. מעל הכל היא אוהבת עיצוב וסטייל וגם מאוד מוכשרת בכך, כפי שתיווכחו מיד.
עכשיו אני מפנה את הבמה לעומר ולפבלובות, ורוצה גם לכתוב תודה גדולה לעפר קידר על הצילומים הנהדרים.
פבלובות בביס
אומרים שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים. אומרים גם שדברים טובים באים בחבילות קטנות.
אולי בחיי היומיום אלו קלישאות, כי למי באמת יש זמן מיותר להתעכב על הפיצ'פקס, אבל כשזה מגיע לאוכל, אין כמו פינגר פוד. אוכל קטן ואסתטי, שגם אם קרה והעזנו לקחת מנה אחת יותר מידי, רגשות האשם לא ירימו ראש.
אפשר להכין ארוחה שלמה ממנות קטנות וגם לצאת שבעים ממנה, אבל כולנו יודעים שבסופו של דבר ידברו רק על כמה מושקע היה הקינוח.
ה"פבלובה בביס" קלילה להכנה ויותר מהכל היא שילוב מנצח של קינוח מושחת ומצפון נקי.
מה צריך?
תנור, מיקסר (מיקסר ידני או מטרפה גם יעשו את העבודה), תבנית, נייר אפיה, שקית זילוף ופיה עגולה (מי שפוחד משקיות זילוף יוכל להסתדר גם עם כף).
למרנג
חלבונים מ- 4 ביצים גדולות (120 גרם)
כוס סוכר דק דק - (200 גר'). יש מעולה של סוגת, אבל גם סוכר רגיל זה בסדר
1 כפית חומץ או מיץ לימון
½ כף קורנפלור
לקרם הוניל
1 קופסת שמנת מתוקה (250 מ״ל)
3 כפות אבקת סוכר
½ כפית תמצית וניל (אפשר להחליף במחית וניל אם רוצים להרשים באמת)
לרוטב פירות היער
חצי קופסת פירות יער קפואים מהסופר
½ כוס סוכר
6 כפות מים
1 כפית מיץ לימון. אוהבי החמצמצות המתוקה יכולים להוסיף יותר מכפית.
קחו בחשבון שהתהליך ידני ולכן יקח עוד כמה דקות עד לקבלת המרקם הרצוי.
מתחילים להוסיף לאט את הסוכר הדק דק. ככל שתוסיפו את הסוכר לאט יותר, כך תקבלו מרנג במרקם חלק יותר. ממשיכים להקציף עד שנוצר קצף יציב ומבריק.
בשלב זה עוצרים, לוקחים מעט קצף בין שתי האצבעות ובודקים שגרגירי הסוכר כמעט ולא מורגשים.
נא לא להגזים, אין צורך בפרפקציוניזם. מורידים את מהירות ההקצפה ומסיפים את החומץ (או מיץ הלימון) ואת הקורנפלור ומקציפים עד לערבוב סופי של כל החומרים.
מכניסים את הקצף לשקית הזילוף (אחרי שהכנסנו את הפיה וחתכנו את קצה שקית הזילוף) עד לגובה של כשני שליש השקית ויוצרים את בסיס הפבלובה על ידי יצירת שבלול לבן בגודל של בערך 5 סנטימטרים.
מכניסים את המרנג לתנור לאפייה של כשעה או עד שצידו החיצוני מתקשה. בדרך כלל, כבר אחרי 50 דקות המרנג קשה מבחוץ ונימוח מבפנים- זה הכיוון.
טיפ: איך יודעים שהמרנג מוכן? צבע המרנג הפך ממבריק למט וכשמנסים להפריד אותו מנייר האפיה הוא מתנתק בקלות. חשוב לזכור שכל תנור מתנהג אחרת ולכן לא רק הזמן חשוב כאן, אלא גם המרקם עצמו.
מכבים את התנור, פותחים פתחון קטן ומשאירים את המגש בפנים עד לצינון מוחלט.
את המרנג אפשר להכין עד יומיים לפני ההגשה ולשמור בקופסא אטומה בטמפ' החדר.
הכנת הרוטב:
מכניסים את כל המרכיבים לסיר בינוני (גם מחבת עם דפנות גבוהות תהיה טובה כאן), מביאים לרתיחה
ומנמיכים את האש. מבשלים עוד 15 דקות להצטמצמות הנוזלים ומורידים מהאש לצינון.
הכנת קרם הוניל:
במיקסר, עם וו הבלון, מקציפים את השמנת המתוקה, אבקת הסוכר ותמצית/ מחית הוניל עד שהקצפת יציבה.
יש לשים לב שלא מקציפים יותר מידי, כי אז הקצפת נשברת וחבל.
למי שיש מיקסר ידני או מטרפה- אותה הפעולה, רק שגם שרירי הידיים מתעצבים ולא רק הקצפת
ההגשה:
כאן הדעות חלוקות- להגיש את המנה מורכבת מראש או לתת לאנשים להחליט לבד כמה רוטב פירות יער?
בכל מקרה, מזליפים את קרם הוניל לתוך קונכיות המרנג באמצעות כפית קטנה או עם שקית סנדוויץ' עמידה, שחתכנו לה את הצ'ופצ'יק.
מוסיפים, או שלא, את רוטב פירות היער וזהו. החטא מוכן. בתיאבון!
תודה גדולה לעומר שטיינמץ הסקל על שתוף הפעולה הכיפי ועל הפוסט הנהדר ולעפר קידר על הצילומים
היפים.
וכמוהו, עומר שטיינמץ הסקל "עשתה לי את זה" כבר באימייל הראשון. התכוננו למפגש קבוצתי ראשון של קבוצת הפייסבוק שלי, ועומר, שעדיין לא הכרתי באופן אישי, כתבה לי שתכין פבלובות. כן, ממש מובן מאליו - יש מי שקונה יין, כלומר אני, ויש מי שקוסם פבלובות בשעות הפנאי. עניתי שאשמח להכיר אותה ואת הפבלובות (לא בטוחה אם בסדר הזה).
בערב המפגש (עליו אספר לכם בפוסט חגיגי בקרוב, ותוכלו להנות מעוד כיבודים מעלפים ומושקעים של חברות רבות בקבוצה הנהדרת הזו) פסעה עומר פנימה ובידה מגש קומות עמוס פבלובלות בוהקות. שתי שניות של סדר מאחורי הקלעים, והנה הן נוטפות וניל ופירות יער - האושר בהתגלמותו.
למחרת המפגש טלפנתי לעומר ובקשתי שתשתף אותנו במתכון ובאופן ההכנה. לא לעיתים קרובות אני מזמינה אנשים אחרים לכתוב פוסט אורח בבלוג שלי, אבל לגבי עומר ידעתי שני דברים: שאתם תהנו כל כך מהפבלובות המושלמות שלה (שהיא מבטיחה שהן ממש קלות להכנה), ושאני יכולה לסמוך עליה לגמרי. לא הוספתי שום פרטים או בקשות נוספות, רציתי פוסט שהוא "עומר". מזכירה לכם - She had me at hello:)
וכמה מילים כדי שבכל זאת תכירו אותה יותר - עומר החייכנית היא אשת אשכולות רבת פעלים - בת
32, מתגוררת בלב תל אביב, נשואה טרייה שעומדת לפני ירח דבש מפנק בארה"ב ומקסיקו, שהספיקה כבר להיות דיילת, בעלת קייטרינג למנות בגודל ביס, ועיסוקה הנוכחי - מנהלת לקוחות בחברת סטארט אפ. מעל הכל היא אוהבת עיצוב וסטייל וגם מאוד מוכשרת בכך, כפי שתיווכחו מיד.
עכשיו אני מפנה את הבמה לעומר ולפבלובות, ורוצה גם לכתוב תודה גדולה לעפר קידר על הצילומים הנהדרים.
פבלובות בביס
אומרים שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים. אומרים גם שדברים טובים באים בחבילות קטנות.
אולי בחיי היומיום אלו קלישאות, כי למי באמת יש זמן מיותר להתעכב על הפיצ'פקס, אבל כשזה מגיע לאוכל, אין כמו פינגר פוד. אוכל קטן ואסתטי, שגם אם קרה והעזנו לקחת מנה אחת יותר מידי, רגשות האשם לא ירימו ראש.
אפשר להכין ארוחה שלמה ממנות קטנות וגם לצאת שבעים ממנה, אבל כולנו יודעים שבסופו של דבר ידברו רק על כמה מושקע היה הקינוח.
ה"פבלובה בביס" קלילה להכנה ויותר מהכל היא שילוב מנצח של קינוח מושחת ומצפון נקי.
מה צריך?
תנור, מיקסר (מיקסר ידני או מטרפה גם יעשו את העבודה), תבנית, נייר אפיה, שקית זילוף ופיה עגולה (מי שפוחד משקיות זילוף יוכל להסתדר גם עם כף).
למרנג
חלבונים מ- 4 ביצים גדולות (120 גרם)
כוס סוכר דק דק - (200 גר'). יש מעולה של סוגת, אבל גם סוכר רגיל זה בסדר
1 כפית חומץ או מיץ לימון
½ כף קורנפלור
לקרם הוניל
1 קופסת שמנת מתוקה (250 מ״ל)
3 כפות אבקת סוכר
½ כפית תמצית וניל (אפשר להחליף במחית וניל אם רוצים להרשים באמת)
לרוטב פירות היער
חצי קופסת פירות יער קפואים מהסופר
½ כוס סוכר
6 כפות מים
1 כפית מיץ לימון. אוהבי החמצמצות המתוקה יכולים להוסיף יותר מכפית.
ההכנה: קודם כל מחממים את התנור ל-125 מעלות. תמיד תמיד תמיד מתחילים בתנור. עדיף שהוא יחכה מאשר הבלילה או הקצף. אחר כך מתחילים באמת.
במיקסר עם וו בלון, מקציפים רק את החלבונים במהירות בינונית- גבוהה עד שמתקבלת מעין קציפה רכה ואוורירית. אם אין לכם מיקסר, ניתן להשתמש גם במיקסר ידני או במטרפה.קחו בחשבון שהתהליך ידני ולכן יקח עוד כמה דקות עד לקבלת המרקם הרצוי.
מתחילים להוסיף לאט את הסוכר הדק דק. ככל שתוסיפו את הסוכר לאט יותר, כך תקבלו מרנג במרקם חלק יותר. ממשיכים להקציף עד שנוצר קצף יציב ומבריק.
בשלב זה עוצרים, לוקחים מעט קצף בין שתי האצבעות ובודקים שגרגירי הסוכר כמעט ולא מורגשים.
נא לא להגזים, אין צורך בפרפקציוניזם. מורידים את מהירות ההקצפה ומסיפים את החומץ (או מיץ הלימון) ואת הקורנפלור ומקציפים עד לערבוב סופי של כל החומרים.
מכניסים את הקצף לשקית הזילוף (אחרי שהכנסנו את הפיה וחתכנו את קצה שקית הזילוף) עד לגובה של כשני שליש השקית ויוצרים את בסיס הפבלובה על ידי יצירת שבלול לבן בגודל של בערך 5 סנטימטרים.
על מנת ליצור את קונכיית הפבלובה, מתחילים לעלות למעלה עם הקצף בצורת ספירלה עד לגובה של שלוש אצבעות.
אם אין לכם שקית זילוף, צרו עם כף מעין "שליכטה" ובתוכה גומחה קטנה, חשוב לזכור שבגומחה הזו ישב קרם הוניל ולכן וודאו שה"קירות" גבוהים מספיק.
מכניסים את המרנג לתנור לאפייה של כשעה או עד שצידו החיצוני מתקשה. בדרך כלל, כבר אחרי 50 דקות המרנג קשה מבחוץ ונימוח מבפנים- זה הכיוון.
טיפ: איך יודעים שהמרנג מוכן? צבע המרנג הפך ממבריק למט וכשמנסים להפריד אותו מנייר האפיה הוא מתנתק בקלות. חשוב לזכור שכל תנור מתנהג אחרת ולכן לא רק הזמן חשוב כאן, אלא גם המרקם עצמו.
מכבים את התנור, פותחים פתחון קטן ומשאירים את המגש בפנים עד לצינון מוחלט.
את המרנג אפשר להכין עד יומיים לפני ההגשה ולשמור בקופסא אטומה בטמפ' החדר.
הכנת הרוטב:
מכניסים את כל המרכיבים לסיר בינוני (גם מחבת עם דפנות גבוהות תהיה טובה כאן), מביאים לרתיחה
ומנמיכים את האש. מבשלים עוד 15 דקות להצטמצמות הנוזלים ומורידים מהאש לצינון.
הכנת קרם הוניל:
במיקסר, עם וו הבלון, מקציפים את השמנת המתוקה, אבקת הסוכר ותמצית/ מחית הוניל עד שהקצפת יציבה.
יש לשים לב שלא מקציפים יותר מידי, כי אז הקצפת נשברת וחבל.
למי שיש מיקסר ידני או מטרפה- אותה הפעולה, רק שגם שרירי הידיים מתעצבים ולא רק הקצפת
ההגשה:
כאן הדעות חלוקות- להגיש את המנה מורכבת מראש או לתת לאנשים להחליט לבד כמה רוטב פירות יער?
בכל מקרה, מזליפים את קרם הוניל לתוך קונכיות המרנג באמצעות כפית קטנה או עם שקית סנדוויץ' עמידה, שחתכנו לה את הצ'ופצ'יק.
מוסיפים, או שלא, את רוטב פירות היער וזהו. החטא מוכן. בתיאבון!
תודה גדולה לעומר שטיינמץ הסקל על שתוף הפעולה הכיפי ועל הפוסט הנהדר ולעפר קידר על הצילומים
היפים.