יום שבת, 29 באפריל 2017

בגדים קטנים באהבה גדולה

יש לי תחביב אחד מאוד רציני שמעסיק אותי מאז אמצע בית הספר היסודי. מעולם לא הפסקתי להתעניין בו ולהנות ממנו, למרות שהוא פשט ולבש צורות חדשות בכל תקופה, וכמה שהתאור הזה של ללבוש ולפשוט מתאים כאן....


התחביב הוא ציור אופנה. אני אוהבת לצייר אופנה, להמציא מראות, לעצב בגדים, תיקים ונעליים, ולהמציא טרנדים - וכל זה על דפים לבנים, בדרך כלל בבית.
אין לי ולא היתה לי מאז גיל עשר שאיפה להיות מעצבת אופנה, או לעשות עם זה שום דבר מסחרי, אבל אני פשוט לא יכולה שלא לעצב ולצייר אופנה, כל הזמן, ויעידו על זה המורות המתלוננות על השרבוטים הבלתי פוסקים (זה הזמן להגיד לכן מורות קוטריות משנות השמונים - זה פשוט לא עניינכן!!!), וכל מי שחלק איתי חלל עבודה או בית, או אפילו כל מי שמעיז להניח לידי נייר שהוא בעצם צריך שיחזור אליו בלי שרבוטים של נעליים ופרצופים יפים (סליחה! סליחה!)




אני זוכרת את עצמי כילדת שנות השמונים מציירת בגדים לפי מיטב הגרוטסקה של התקופה כולל בגדי גוף, שיער גלי, ורשתות שונות ומשונות.
בתיכון כבר התמחיתי בעיצוב נעליים עם עט פיילוט על נייר, וכל חברותיי לספסל הלימודים רצו לקנות כאלה אם רק היו בנמצא... זכורות לי גם הערות  הערות שכל הנשים שאני מציירת כל כך יפות אבל נראות רעות. האמנם? אני עדין מגינה עליהן בחרוף נפש - הן לא היו רעות, רק רציניות - הן הקדימו בלוק שלהן את זמנן! הביטו על מסלולי התצוגות היום ולא תמצאו דוגמנית מחייכת אחת, אם תתקלו בפרצוף שהוא בחזקת ידידותי זה כבר השג גדול. אז פשוט הקדמתי את זמני. :) 


אפרופו זה - תמיד הרגשתי שאני מזהה אלמנטים שהמצאתי בעצמי אצל מעצבי על או כטרנדים שולטים, לפעמים אפילו כמה שנים אחרי שחשבתי עליהם. תמיד  (זה עדיין קורה ) אני שמחה על כך :)



בכל אופן, לאחרונה הכי כיף לי לשלב בין הציורים שלי גם יצירות אופנה קטנות מבד. אני מעדיפה לעצב עם סרטי בד בעיקר, זה מרגיש לי נכון יותר לתהליך העבודה שלי. אני בוחרת את הסרטים שהכי עושים לי את זה, אלה שמתאימים להשראה שלי באותו שבוע ולסוג המראה שאני רוצה ליצור. יש לי אוסף סרטי בד יפהפיים שמתחדש כל הזמן...


ההשראות שלי הן מתקופות, נושאים וסגנונות שונים, ולמרות שבכל תקופה יש הלך רוח מסויים שמוביל אותי, בכל יום אני יכולה לרצות ליצור בהשראה אחרת לגמרי. לדגומה - כשאני מביטה על יצירות אופנה מינאטוריות מלפני כמה חודשים, אני רואה הבדל ברור לעומת העיצובים של השבוע. דרך אגב - אם תרצו לעקוב באופן יומיומי אחרי ציורי האופנה שלי, ממש אשמח אם תעשו את זה דרך האינסטגרם שלי.


בקרוב אני מתכוונת לעשות לכל יצירה כזו סטיילינג מושלם, להתאים ״דוגמנית״, חלל, ואווירה ולהפוך אותן לאיורים שלמים ומיוחדים במינם, שלא דומים לאף דבר אחר שאני מכירה, כי הם כל כך ״אני״.
עוד לא החלטתי אם כל האיור יהיה עשוי מבד, כמו הבגדים, או שאשלב גם חומרים אחרים כגון ניירות דקורטיבים, משטחי עץ,  ואיור קלאסי בדיו או עפרון על נייר. מבטיחה לעדכן כאן בבלוג:)


ולפני שאאחל  יום עצמאות שמח, אני רוצה לספר שיש מבצע מקסים בחנות לכבוד 69 שנים למדינת ישראל - המוצרים הכי שווים ויקרים בחנות נמכרים עד צאת החג ב-69₪ ש״ח בלבד, זו הנחה ענקית ומדובר על מוצרים שאני ממש אוהבת ולכן אני ממליצה בחום!

חג שמח, איריס

יום שלישי, 4 באפריל 2017

דיוקן משפחתי - פעילות משפחתית סופר יצירתית

***מכירים את חנות היצירה שלי? מוזמנים לבקר, ויש גם מבצע מושלם לכבוד יום העצמאות :) ***
לפני כמה שבועות העברתי פעילות יצירתית לקבוצה גדולה של ילדים והורים בנושא דיוקן משפחתי.
היה כיף גדול לראות את כ-ו-ל-ם, מבוגרים וילדים, יוצרים בשמחה, אפילו את אותם הורים שלפני הפעילות קצת חששתי שאולי לא ירצו לקחת בה חלק, כאלה ששמעתי בעבר שמגדירים את עצמם ״סרבני/שונאי יצירה״ (מנסיוני עד כה, לרוב זה בגלל טראומה ממורה בקורתית לציור מלפני שלושים שנה. אאוץ׳). אבל בואו נלך ישר לסוף הספור - כולם נהנו, יצרו בכיף, עם חיוך גדול על השפתיים. והחששות המעטים שלי התבדו! מה היה הדבר שגרם להם בסופו של דבר להרגיש בנוח, להעיז, ולהצליח להנותֿ?


הגורם הראשון הוא שמראש הכרזתי בקול שאין במשימה שלנו ״טוב״ או ״לא טוב״, ״נכון״ או ״לא נכון״ - היצירה היא קודם כל בשביל הכיף, היא אישית וסוביקטיבית, וכל תוצאה תהיה נכונה ומשמעותית, כי היא שלנו לגמרי ונעשתה במלוא הכוונה.
שנית - הזכרתי לכולם שאנחנו כאן בשביל להנות ולחגוג את היצירתיות ואת המשפחתיות!
ושלישית -   בבחירת הפעילות - דיוקן משפחתי, שמתי דגש על כל מה שאני אוהבת ויודעת שאנשים אחרים מרגישים איתו נוח. בחרתי נושא יצירה פתוח וחופשי שמצד אחד מהווה מסגרת ברורה ומנחה את המשתתפים באיזה כיוון לפעול ואיך לא ללכת לאיבוד, אך מצד שני משאיר המון מקום לדמיון, לפרשנות, לסגנון וליכולת אישיים של כל משתתף. בפעילות היה אפשר להשתמש במגוון חומרים מתוך מבחר מזמין שמילא את השולחן, ליצור דיוקן של מי שרק ירצו - אפילו של כל המשפחה יחדיו, היה אפשר ליצור את הדיוקן בכל סגנון ורמת דיוק  - סגנון ריאליסטי, הומוריסטי, עתידני, דמיוני - הכל פתוח!

הכנתי גם  מצגת קצרצרה - וזה עזר להכניס את כולם לאוירה, העשיר, ושימש לילדים במה פתוחה להפגנת ידע ועניין. אין ספק שזה גם טען את כולם ברעיונות יצירתיים והשראה לפעילות היצירתית עצמה.

אני רוצה לחלוק אתכן את תוכן הפעילות, לספר על תוכן המצגת והפעילות היצירתית ולהציע לכן להעביר פעילות כזו גם בבית שלכן, עם הילדים או בני המשפחה כולה, ואני מאמינה ומקווה שיהיה לכם נהדר כמו שהיה לנו -עם התלהבות יצירתית, תהליך עבודה יפהפה ותוצאות משמחות ומשובבות את העיניים. אל תהססו לרתום את כל בני המשפחה (מזכירה לכן שגם סרבני יצירה שהשתתפו בפעילות נצפו יוצרים ואף מחייכים בהנאה לכל אורכה :) )
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

מתחילים בשאלת ידע כללי: שואלים את הילדים מה זה דיוקן לדעתם?

לאחר שהם עונים, מסכמים בכמה מילים שדיוקן הוא ציור או צילום של אדם, בדרך כלל מהכתפיים ומעלה,שניתן לזהות בן את האדם ואולי גם כמה מתכונותיו.
עוברים לדוגמאות  והסברים על דיוקנאות שציירו אמנים מפורסמים, ואפשר לציין גם  שדיוקנאות צוירו מראשית האמנות.

זוהי תמונת דיוקן שצייר אנדי וורהול.
 הוא היה אמן מפורסם מאוד באמצע המאה שעברה, ואחד האמנים החשובים והמובילים בתנועתה האמנותית שנקראה הפופארט, שפרושה המילולי הוא אמנות פופולרית. במהלך מאות שנים היה מקובל לצייר אך ורק נושאים מאוד חשובים או יוקרתים - נושאים תנ״כיים, נוף יפה, או בני מלוכה ואנשים עשירים מאוד. תנועת הפופארט העלתה דווקא את הדברים היומיומיים, ההמוניים והזמינים - כמו דמויות קומיקס, מוצרי מזון (בציור הבא תראו את קופסת שימורי המרק של אנדי וורהול, שפשוט צייר את מה שהוא אהב לאכול), או שחקני קולנוע, לדרגת אמנות ולמעשה הפכה אותם ליצירות חשובות ואהובות ששוות היום מיליוני דולרים.
*הערה - כתבתי לפני כמה שנים כתבה על תערוכת פופארט גדולה ומרתקת במויזאון תל אביב, אם תרצו לקרוא קצת יותר על הנושא - הנה הקישור)


בדיוקן שלפנינו (כדאי לספר לילדים שדיוקן נקרא באנגלית פורטרט) אנדי וורהול השתמש בצילום מפורסם של כוכבת הקולנוע מרילין מונרו, ושכפל אותו הרבה פעמים (בטכניקה שנקראת דפוס משי היוצרת העתקים זהים) ולכל צילום העניק יחס צבעוני אחר. הוא נהג להשתמש בטכניקה הזו  בהרבה יצירות אמנות נוספות בהן ככבו סלבס נוספים בתקופה ההיא (שנות השישים של המאה שעברה - כמו אלביס פרסלי, מיק ג׳אגר, אליזבת טיילור, ועוד...)


אז אם היינו רוצים ליצור דיוקן בהשראת אנדי וורהול - איך היינו עושים את זה? הנה דוגמה אחת...
צילום שעובד באפליקציה או תוכנה גרפית שוכפל, ונצבע באופן ידני בטושים שונים בכל פעם...



את היחס הצבעוני המוגזם והלא ריאליסטי אפשר ליצור גם עם נגזרות נייר, ולגזור בקלילות ולא בדייקנות רבה דיוקנאות הומוריסטיים ומקסימים.




ומי מזהה היכן צולמה התמונה הבאה?


נכון, אמן אמריקאי ידוע מאוד בשם רוי ליכטנשטיין צייר את ציור הקיר הגדול הזה כמתנה עבור מוזיאון תל אביב לכבוד פתיחתו המחודשת לפני יותר מעשרים שנה.
גם רוי ליכטנשטיין היה שייך לתנועת הפופארט - ובוודאי תזהו את ההשראה לציורים שלו...


קומיקס כמובן!

והנה עוד דיוקן שלו בהשראת קומיקס.


רוי ליכשטנשטיין צייר בהשראת סגנון הקומיקס שהיה פופולרי ואהוב עליו מאוד בנעוריו. הוא עושה שימוש בנקודות הצבעוניות האופיניות כל כך לדפוס הצבעוני של עיתונים מאותה תקופה -  מגדיל ומבליט אותן, ומשלבעם קוי מתאר שחורים וברורים שגם הם אופיניים מאוד לסגנון הקומיקס, וגם בטיפוגרפיה (עיצוב אותיות וטקסט) שלקוחה מעולם הקומיקס כמובן.

נושאי הציורים שלו הם כאמור פופלריים - מערכות יחסים, רגשות, עיצוב פנים, התייחסות ליצירות אמנות מפורסמות אחרות ועוד...


הנה כמה רעיונות, אם היינו רוצים ליצור דיוקן בהשראת רוי ליכטנשטיין -
כאן לדוגמה, נעשה שימוש בנקודות צבעוניות. הרי נקודות זה רוי ליכשטנשטיין :)


והנה רעיון נוסף ומקסים - שימוש במדבקות משרדיות עגולות.
עוד דוגמאות נהדרות לציור בהשראת רוי ליכטנשטיין - הטושים מקבלים כאן מקום של כבוד ומשמשים הן ליצירת הנקודות, הן לקוי המתאר והן למשטחי הצבע החזקים. 

ומי מזהה של מי הדיוקן הזה? רמז - הוא אחד הציירים הכי מפורסמים בעולם!
כן, הצייר הספרדי המפורסם פבלו פיקאסו. וזה הדיוקן של החברה שלו דורה מאר.
נכון שהיא מצוירת קצת מוזר? (זה השלב שהילדים צוחקים על המיקום של האיברים בפנים ובידיים). זה מכיוון שפיקאסו השתייך באותה תקופה לזרם חדש באמנות שנקרא קוביזם. מה מזכירה לכם המילה קוביזם? קובייה! הוא ניסה בציוריו לצייר מזויות שונות, ב 360 מעלות, ממש כמו כל פיאותיה של הקובייה, כדי ״לתפוס״ את  הדמות בצורה יותר שלמה ונכונה, והעיוותים לא הפריעו לו. 

אז אם היינו רוצים לצייר כמו פיקאסו יכולנו למשל לעשות כך:
לגזור תמונות של איברי הפנים ממגזינים שונים ולהדביק בחזרה באופן קצת אחר מהמקובל... מותר להגזים ולצחוק עם זה :)


דוגמה צבעוניות ונהדרת לציורים בהשראת פיקאסו.  מחלקים את הפנים לאזורים, ממקמים את האיברים בהגזמה, וצובעים, ואפשר גם למלא חלק מהשטחים בדוגמאות שונות כגון פסים או משבצות.

ועוד דוגמה, שתאימה לגילאים צעירים יותר:


עכשיו בואו נעבור במהירות על עוד כמה רעיונות ליצירת דיוקן- מבחינת חומרים וטכניקה, ואחרי זה ניגש ליצירה בעצמנו!

כאן למשל רואים שאפשר למלא את אזורי הדיוקן לא רק בצבע, אלא גם בדוגאמות (פאטרנים).

אפשר ליצור רקעים מאוד מעניינים וצבעונים ורק אז לגשת למלאכת הדיוקן עצמו





כיף להוסיף לדיוקן גם אלמנטים תלת מימדיים בולטים במקצת - עיניים זזות, שער מצמר גפן או פרווה, מדבקות כתכשיטים ועוד.. זה נותן תחושה חיה יותר לדיוקנאות, כמו שרואים בתמונה.


אפשר בהחלט גם ליצור קולאג׳ים, לצייר את חלקי הדיוקן בנפרד ואז לגזור, לעצב קומפוזיציה שמשלבת את החלקים ולהדביק. 


ואם כבר קולאג׳ - מה יותר קלאסי מקולאג׳ מגזרי מגזינים?


קולאג׳ מנייר -  גוזרים פיסות נייר צבעוניות שמחליפות את השימוש בצבעי ציור, מה שמאפשר שפה צורנית חדשה ודרך הבעה מקורית ופחות ״אוטומטית״
אחרי שלל ההשראות והרעיונות - נעבור עכשיו ליצירה עצמה!
כל אחד מוזמן ליצור דיוקן משפחתי לפי העדפותיו - דיוקן של קרוב משפחה זה או אחר או אפילו דיוקן קבוצתי.

על שולחן היצירה נכין שפע מזמין של חומי יצירה מגוונים - אין צורך להשקיע הרבה כסף, אפשר להשתמש בכל מה שיש בבית:
קודם כל - מצע לציור. אפשר לצייר על בריסטול, קרטון ביצוע, או קנווס. מומלץ לבחור מצע קטן יחסית. אני הצעתי למשתתפים מצע  אחיד - קנבס שטוח (קרטון מצופה קנבס, ללא מסגרת) בגודל גלויה, וזה היה מצוין, אני מניחה שגם גודל גדול יותר היה עובד טוב, אבל לפעם ראשונה אני לא ממליצה לעבוד על גודל גדול יותרמ- a4 !

הנה רשימה עשירה של חומרי יצירה שכדאי להכין על שולחן היצירה, אבל חשוב מאוד לבחור רק כמה מהפריטים ולא להעמיס - כי עושר רב מדי של חומרי יצירה יכול לבלבל ולעצור את היצירתתות. בכל מקרה, ניתן לגוון ולבחור כל חומר שנראה לכן מתאים, אין שום חובה ללכת במיוחד לקניות בשביל זה.

  1. וואשי טייפ
  2. טושים
  3. עפרונות צבעוניים
  4. ניירות מעוצבים
  5. כפתורים
  6. עיניים זזות (להיט!!!)
  7. לבד
  8. חבלים דקים/חוטים עבים
  9. מדבקות משרדיות בצורות
  10. מדבקות דקורטיביות שונות
  11. מגזינים
  12. ניירות צבעוניים חלקים
  13. פנדה
  14. סרטי בד
  15. בצק מתייבש באויר - התגלה כלהיט מטורף בפעילות שהעברתי והצטערתי שלא הבאתי יותר מחבילה אחת... הם אהבו גם את תלת הממדיות שהוא מוסיף וגם את העובדה שניתן לערבב אותו עם טושים וליצור בצק בגוון שהם רוצים.
  16. חותמות ודיו
  17. פלסטלינה
  18. מקלות ארטיק
  19. מנקי מקטרות
  20. פונפונים
  21. צמר גפן או מילוי אקרילי
  22. מפיות תחרה חד פעמיות
  23. קיסמי אזניים
  24. פסטה יבשה במגוון צורות
הבנתן נכון - הכל הולך! רק חשוב לא להעמיס מדי, כדי שהילדים יוכלו ליצור מתוך ההרשה הפרטית שלהם ולא מתוך רצון להעמיס עוד ועוד חומרים.

ובכל מקרה יש להציע לצד כל זה מספריים ודבק סטיק (רצוי להתאים את הכמות למספר המשתתפים)

מצרפת דוגמאות של תוצרים מהפעילות שאני העברתי. אורך הפעילות היה כשעה, והיה נראה שהם היו שמחים להמשיך עוד ועוד... קחו בחשבון מסגרת זמן של כשעה - שעה וחצי ותנו גם אפשרות ליצור יותר מתמונת דיוקן אחת.  























 



מאחלת לכן ולמשפחותיכן הרבה הצלחה והנאה, וכמובן- אל תשכחו לכתוב ולספר איך היה :)
חג פסח שמח, איריס

SaveSave
SaveSave
SaveSave
SaveSaveSaveSave
SaveSave
SaveSaveSaveSave
SaveSave

סדנאות הפאנץ׳ נידל שלי

בחודשים האחרונים אני מעבירה סדנאות של פאנץ׳ נידל - אמנות הטקסטיל הצבעונית הנהדרת שאני כל כך אוהבת ליצור בה וללמד אותה.  מדובר על טכניקת רקמה...