פאנל החלומות והמגשימות - הכירו את אנה לוקצקי

בשבוע שעבר סיפרתי פה על ארוע day dreaming 2014 - חולמות ומגשימות, שיתקיים בסינמטק תל אביב ב 1/12. סיפרתי על ההרצאה המסעירה של יובל אברמוביץ', מחבר "הרשימה" - שיגרום לנו להעלות את החלומות שלנו על הכתב, לנסחם כראוי ולצעוק אותם (אםשר גם בשקט) לעבר מי שיכול לעזור לנו להגשים אותם. ספרתי גם  על הרצאתה של עדי מאור סיסו - מרצה מובילה בתחום הניהול העצמי שמלמדת איך להגשים את החלומות שלנו בצעדים קטנים המשתלבים בחיי היום יום העמוסים שלנו על שלל תפקידינו השונים, וכמובן - על הפאנל המשובח של 4 נשים מדהימות, עוצמתיות, שחולמות ומגשימות - אנה לוקצקי, מירי בלבול, חגית אזולאי - רוזנס ואורלי אלקלעי.
הגיע הזמן לספר עליהן ולהקדיש לכל אחת פוסט קצר משלה. את הפוסט הראשון אני מקדישה לאנה לוקצקי מ"הבוטיק הנודד של אנה". איך כותבים פוסט קצר על אנה - באמת שאני לא יודעת.... אני  התכוונתי להפגש איתה לקפה "קצר" באמצע יום עבודה כדי לשוחח ולהכיר אפילו יותר לפני הפאנל, ונסחפתי לשלוש שעות וחצי של חיוכים ודמעות. היא מחשמלת! והסיפור שלה כל כך מרתק ובוודאי ובוודאי שאינו קצר. אני כל כך שמחה שגם  אתן תזכו להנות מהחוכמה שלה, מהיחודיות של הדרך שלה ומהחלומות שלה בפאנל בכנס.

אבל בואו נתחיל מההתחלה -

אנה לוקצקי היא מרצה לסטיילינג והלבשה נכונה, בעלת הבוטיק הנודד של Anna וחנות הדגל בשנקין ת"א עם אג'נדה חברתית יוצאת דופן. היא גם אושיית פייסבוק מעוררת השראה! אה, ועוד משהו קטן  - היא גם הזוכה בתחרות העסקים הקטנים של בנק הפועלים לשנת 2014, הנה, תראו :

אנה היא אשה מסקרנת, מרתקת, בעלת מוטיבציה אדירה וחוכמה רבה. התרגשתי  מאוד וישבתי מרותקת ממש כשספרה לי את הסיפור המעניין, הפתלתל והמפתיע שלה, המלא בנתונים לא פשוטים ובשיאים אישיים מרשימים - מעלייתה מרוסיה הישר לקיבוץ בצפון בגיל 11, ילדה זרה שלא דוברת את השפה, שיושבת ימים ארוכים בחופש הגדול ושוקדת על העברית כי היא יודעת שזה הקלף שיוביל אותה ויקדם אותה, דרך לימודי עיצוב גרפי וסטילינג (שהפך למקצוע), וסיפור אהבה גדול שהפסיק וחודש אחרי שנים, אהבה שהיא עוד מקור כח שמאפשר לה ללכת עם החלומות שלה ושלמען האהבה הזו שצמחה בינתיים למשפחה, הרחיקו יחד עם הצפון, שם בנתה את עצמה מקצועית מחדש כבעלת בוטיק ביתי, מחוסרת כל קשרים או כסף, אך מצויידת בכשרון, חזון, והרבה החלטיות ותמיכה. עם ילדה קטנה על כל יד היא ארחה נשים בחדר הנוסף בביתה שהפך לחנות קטנה, שהלכה וגדלה עד שנאלצו לעבור... ומשם יצאו הבוטיקים הנודדים שלה לכל הארץ, עד שהגיע היום שהיה נכון ואפשרי לחזור שוב ל אזור המרכז האהוב, ולהצליח גם כאן, בתל אביב! אנה היא לא רק סטייליסטית או בעלת בוטיק מצליח, היא גם מעבירה הרצאות שהיא מגדירה כ"משנות חיים" ומן הצד זה יכול אולי להשמע די מוגזם - מה לסטיילינג ולשינוי חיים, אבל אחרי 3 שעות וחצי של שיחה איתה  וקריאה של עשרות סטטוסים עמוקים וחושפניים בעמודי הפייסבוק שלה,  אני מושכנעת שכל מה שאנה נוגעת בו מתמלא בקסם, בחוכמה, במסירות ובנחישות שלה. היא באמת מעוררת השראה אדירה.
אני מתרגשת לפגוש שוב את אנה על גבי במת הפאנל של חולמות ומגשימות בכנס Day Dreaming  שלי. מזמן לא פגשתי אדם שריתק וריגש אותי כמו אנה.

ואם אתם סקרנים ורוצים להכיר את אנה כבר עכשיו, גשו לעמוד הפייסבוק שלה שמושך המוני קוראים מדי יום ביומו, ופשוט קראו, פוסט אחרי פוסט, ותקבלו הצצה לחיים של אשה מיוחדת, שמגשימה את החלומות שלה ומקשיבה היטב למה שהלב שלה אומר. שמשקיעה את הנשמה שלה במה שהיא עושה ונחושה להצליח. שעושה את זה בצורה יסודית, מקצועית ביותר ועם המון רצינות ואהבה.

ומה עם הזר הזה על הראש של אנה? אי אפשר שלא לתהות, אז הנה, כמו על כל דבר חשוב, אנה משתפת בסטטוסים שלה בפייסבוק גם על זה. שווה לקרוא... והכי יפה - הסיומת:

"...ולא.., הזרים שלי לא מפעילים אצלי את שריר האומץ... כי אני חושבת שהדבר המפחיד הוא להיעלם בתוך ההמון, להפסיק להתבלט ופשוט לרצות להיות "כמו כולם"."

ובעודי מחברת את הפוסט הזה, אני רואה שאנה פרסמה סטטוס ארוך וחדש בעמוד הפייסבוק שלה. אני קוראת אותו ומבינה שבכל זאת - אני לא יכולה לספר לכם מי זו אנה... בטח לא כמוה. אז הנה הצצה נוספת, ובמפגש שלנו, על במה אחת, עם עוד 3 נשים שחלומות ומגשימות, תוכלו לגלות עוד מהקסם שלה ושל יתר המשתתפות הנהדרות, ולקחת קצת מהאנרגיה  של הנשים העוצמתיות האלה, שחלומות ומגשימות!

ועכשיו למילותיה של אנה, טרי ממש מערב זה:

"פעם, כשהייתי בת 5, שלחו אותי לרקוד.... לא כי הייתי טובה בזה, לא כדי שאהיה רקדנית מקצועית ואפילו לא בכדי שאגשים חלום של מישהו אחר... אלא בשביל שאולי ארזה קצת...
שמעתי שדיברו עלי בחדרי חדרים, שיחות כאלה, שהיה אסור לילדים להקשיב או להיכנס לחדר... נעלבתי עד עמקי נשמתי, כי כבר בגיל 5 הייתה לי נשמה של בת 60 לפחות....
כמו כל ילדה רוסיה הלכתי לחוג של ריקודים סלונים.... הבעיה שבריקודים סלונים היה צריך בן זוג....
אז חיפשו קצת ומצאו...
ילד אחד- ששלחו אותו לרקוד.... לא כי היה טוב בזה, לא כדי שיהיה רקדן מקצועי ואפילו לא בכדי שיגשים חלום של מישהו אחר...
אלא בגלל שהיה שמן.. בשביל שאולי ירזה קצת....
ואני ישר התאהבתי... לא בילד, חלילה!... בריקוד...
ועם הזמן נהייתי טובה בזה, ראיתי את זה לפי איך שהמורה היה מסתכל עלי.... כל פעם כשהייתי נכנסת לסטודיו עם רצפת הפרקט החומה- הייתי מכניסה את הבטן, בכדי שיחשבו שאולי כבר רזיתי.... בגיל 5.
ואז הופעתי אין ספור הופעות ונרשמתי גם לריקודי פולקלור. שם לא הייתי צריכה את הילד השמן לידי... הספיק לי רק את עצמי.. שיעורי הבלט הקלאסי הנוקשים הכניסו לי את הבטן פנימה והרזו את רגלי ועדיין הייתי הכי שמנה בכיתה, אבל גם זאת שעומדת בשורה הראשונה באמצע חצי צעד לפני כולן.
ואז עלינו לישראל. לא נשמתי בלי הריקוד. נרשמתי לחוג במתנ"ס בראש פינה ובסוף שנה המורה הפרחה לקחה אותי לרקוד איתה ריקוד סולו, למרות שהייתי גדולה ממנה ב 2 מידות לפחות במידת בגד הגוף ההדוק שלבשתי...
כל תקופת התיכון רקדתי בבית ספר למחול בתל חי. חוויה של צמיחה ומשמעת והתבגרות טובה יותר.
ושנאה גדולה יותר ויותר לגוף שלי -שלא רצה להרזות. כבר בכלל לא זכרתי את הילד השמן, אבל את הבטן תמיד זכרתי להכניס כשנכנסתי לסטודיו... אולי הפעם בכל זאת קצת רזיתי.
מופע הסיום היה השיא, הייתי בשיאי הגופני, במקום בולט מספיק על הבמה ולא רק כי הייתי גדולה ב- 2 מידות לפחות במידת בגד הגוף שלבשתי... כי הייתי טובה ושיקפתי את כל המיומנות הרגשית והגופנית שרכשתי במשך השנים הרבות של לימודי מחול.
כבוגרת התקשיתי לחזור לרקוד... בעיקר כי התקשיתי להחזיק את הבטן כל כך בפנים... הייתי חייבת להוציא אותה החוצה. וגם כי לא ראיתי את עצמי חיה את חיי העוני של רקדן ממוצע בישראל שמצטופף עם עוד 2 שותפים בדירת חדר ביפו.... ידעתי שלא יהיה שם מקום לבטן שלי.
היום אני לא רוקדת ולא מחזיקה את הבטן בפנים.
ויש לי את כל מה שיש לי בזכות הגוף שהיה לי כל כך קשה איתו והיום כל כך קל לי איתו. ולכן, נשים יקרות, יש אותי ואת הבטן שלי... ממנה אני מדברת וממנה אני מרגישה וממנה אני כותבת וממנה אני חולמת וגם מגשימה!"

מזמינה אתכן לפגוש את אנה, ואת יתר חברותיה לפאנל, אשר לכל אחת מהן אקדיש פוסט נפרד ומיוחד השבוע, בכנס  Day Dreaming שיתקיים בסינמטק תל אביב בום שני 1/12 בין תשע לשתיים. פרטים מלאים על הכנס תוכלו למצוא כאן

כרטיסים אחרונים לכנס במחיר 280 ש"ח במקןם 310 ש"ח תוכלו לרכוש כאן