בוקר של השראה בנווה צדק

אתמול בבוקר החלטתי להיות תיירת בשכונת נווה צדק. חיפשתי השראה, וקיויתי למצוא אותה שם, בין הסמטאות, המעצבים, והבתים המקסימים. מצאתי.. ועוד איך...

סיור בוקר בשכונת נווה צדק הוא עניין מענג, ותמיד מפתיע. הרחובות השקטים והציוריים, חנויות העיצוב המצויינות והשילוב המרתק של ישן וחדש, טבעי ובנוי, המולה ושקט, מקומיים ותיירים - יוצרים מיקס שקשה לעמוד בפניו.

בשעות הבוקר של יום חול שטוף שמש השכונה היתה כמעט ריקה - שקטה ויפה... החנויות זה מכבר נפתחו וכולם היו מסבירי פנים.  התחלתי בחנות חפצים הותיקה הנמצאת ברחוב שלוש 27 - ידעתי ששם בטח אמצא ניצוצות של השראה - החנות מעוצבת בטוב טעם נינוח ואקלקטי, והיה כיף לראות את חדרי התצוגה המעוצבים שלבשו כבר רוח קיץ, והזכירו לי קצת את פלטת הצבעים בלוח ההשראה שהעליתי השבוע- בייחוד בשילוב הצבעים של Aqua וצהוב, ובקנקני השתיה הקרה.

המיקס של ישן וחדש, חומרים כבדים כעץ כהה וברזל, עם בדים אוורירים, כלי זכוכית עדינים וצבעים עליזים יוצרים קסם וטאץ' שכדאי לאמץ.

יצאתי מחפצים שמחה וטובת לב והמשכתי במסעי בעקבות ההשראה... פניתי שמאלה וימינה, והגעתי לסמטה מקסימה המובילה לרחבת סוזן דלל. היה אפשר להתבלבל וחשוב שאני באיטליה. מימיני - חנות גלידה וכסאות פזורים בשמש להנאת המלקקים, ומשמאלי - מראה מרהיב: מבנה מחופה בשברי קרמיקה צבעוניים, מזכרת מהימים ששימש כגלריה שיתופית של אמני קרמיקה. כיום נמצא שם בוטיק בגדי הילדים מונלינה של המעצבת ויקי ישראל, המשלב בגדים מעוצבים ופריטי וינטאג' לבית.

לאחר סיור קצר בחנות המתוקה (שבקרוב תעבור דירה עקב שיפוץ הבניין)  - מה רבה היתה הפתעתי שבחלקה האחורי מצאתי אוצר!

את עבודתו של אמנון ליפקין מהמותג פשוט אני מכירה מזמן. הוא יוצר בבד, כקוסם, כל דבר שתחלמו עליו, בכישרון וחינניות. מסתבר ששם ממוקם הסטודיו שלו. ניצלתי את ההזדמנות לסבב עבודות וראיון קצר אך אינטנסיבי. גיליתי שלושה ליינים של עבודות: אובייקטים תלת מימדיים מבד (כדוגמת עמוד חשמל ענק, מכונית, בירות, סיגריות ומאוורר בגודל כמעט טבעי), פסלי קרטון מקסימים, חלקם נעשו בהזמנה מיוחדת עבור צילומי קטלוג של חברה מסחרית גדולה, ורישומי חוט עדינים על גבי בד.

אמנון המוכשר מספר שתמיד אהב לעסוק בעבודת ידיים, ואף על פי שעבד בעבר בתחום אחר לגמרי, לאט לאט גילה שעבודת רקמה ותפירה ממלאות ומושכות אותו, והחליט להקפוך זאת למקצוע. הוא רכש את הידע הרב שלו בתחום לגמרי בעצמו, ואתם חייבים לראות את העבודות כדי להבין כמה טכניקה, כשרון, ועדינות מושקעים בכל עבודה. סגנון העבודה שלו חופשי, והוא כמו מצייר באמצעות בדים וחוטים ציורים תלת מימדיים. אמנון מוכר בירידים וגם בסטודיו, ומעצב גם לפי הזמנה. כמה שמחתי לפגוש אדם מוכשר, שיוצר אמנות מיוחדת במינה ויפהפיה, בתשוקה וסבלנות.

יצאתי מהמפגש הספונטני מלאת השראה, וטיילתי להנאתי.  עברתי בין בתים מרהיבים - חדשים וישנים, עצים מלבלבים, אמנות רחוב, פסלים במרפסות ובחצרות, ובתי קפה חמודים ומסוגננים. הנה כמה תמונות שצלמתי בדרך:

ברחוב שבזי 33 נכנסתי לגלריית שלוש שלושים, אותה גלריה שיתופית של אמני קרמיקה ששכנה קודם לכן בחנות המקושטת שהזכרתי. לכל אומן מוקדש מרחב משלו להציג את עבודותיו, והשפע - מרהיב ומדליק. נראה לי שכל אחד יוכל למצוא פריטים יפים שהולמים את טעמו האישי. בחרתי לצלם עבודות של שלושה אמנים, שאהבתי במיוחד.

 לפי הסדר: מיכל אדלר שלו,  אתל פיסרף, לאה שבס.

ברחוב שבזי 36 חלפתי על פני חלון הראווה היפה של מעצבת התכשיטים אילה בר. אילה יוצרת תכשיטים מחומרים מגוונים, ועד עתה הכרתי בעיקר את הפריטים היפהפיים המשלבים חרוזים וזכוכית מודפסת בצבעוניות משגעת. מה שמשך אותי הפעם לעצור ואף להכנס פנימה היו פריטים סרוגים צבעוניים, משגעים ומסתוריים שנתלו מגובה התקרה והשתלשלו למטה, מגובה רב. פריטים אלה אינם למכירה, כך נאמר לי, אך ראיתי גם ליין של שרשראות המשלבות סריגה - צבעוניות , כיפיות ויחודיות!

 

המשכתי לכיוון היציאה מן השכונה. במורד הרחוב הספקתי להציץ בחנות היפה של Gal design, הזכורה לי לטובה ממתחם בית בנמל. גל מאיירת, מדפיסה ומעצבת מוצרים בשלל גרפיקות מתוקות ומרהיבות בצבעי פסטל.

אני חושבת שאי אפשר לטעות במוצרים שלה, הסגנון שלה ברור ויחודי.

שמחתי לגלות מגוון פריטים של הכרתי קודם לכן - מאהילים ועד טפט ונעליים. תראו איזה יופי:

 

הבוקר נגמר, השמש כבר באמצע השמיים, והגיע הזמן לנוח ולאכול ארוחת צהריים. היה בוקר נפלא,

ומעיינות ההשראה מלאים ;)

תודה למעצבים ולמוכרים הנחמדים ששיתפו איתי פעולה ברצון ובשמחה,

 ואתם מוזמנים לחלוק איתי ועם הקוראים את ההשראות הפרטיות שלכם שמעוררת בכם השכונה הציורית.