שעוני מטבח

כלי מטבח - הן כאלה המשמשים לבישול ואפיה, והן כלים להגשה - הם תחום שמאז ומתמיד משך את תשומת לבי, וכשנוסף להם גם קסם הוינטאג' - ההתרגשות מרקיעה שחקים. רק הרשו לי להבהיר דבר אחד - אני אוהבת להסתכל על וינטאג', אך ממש (!) לא לאכול ממנו, לכן דווקא בפוסט הזה, בו אני מתמקדת ברעיונות משגעים ויצירתיים לשעוני קיר (ורצוי לקירות המטבח) העשויים כלי מטבח ישנים, הוינטאג' מתאים לי כמו כפפה ליד! יש אינספור רעיונות מצוינים ליצירת שעוני קיר בקלי קלות, וכמגוון כלי הבישול, האפיה, ההגשה, החיתוך, והסכו"ם  - כך גם מגוון הרעיונות. הנה כמה שאהובים עלי ביותר - הם קלים לביצוע, נראים מצוין, פשוטים במהותם  ומעלים חיוך או פרץ נוסטלגיה.. עוד לא החלטתי איזה מהרעיונות אנסה להכין בעצמי - יש כאן רבים כל כך שמוצאים חן בעיני... ואתם, רצים כבר למטבח לאתר מכסה או תבנית ישנים?

מכסה סיר הופך לשעון בקלות מקסימלית - אפילו החור כבר מוכן, רק להבריג החוצה את הידית ולהחליפה במנגנון השעון והמחוגים. ואם המכסה עשוי אמייל מצויר - החגיגה כפולה, או אולי תעדיפו לצייר לבד, או לרסס בשבלונה?

תבנית יפהפיה הופכת לשעון מיוחד לא פחות. אפשר כמובן לצבוע את התבנית בצבע מתאים או לרסס בספריי. 

קופסאות תה מפח תמיד עושות לי חשק לקנות עוד ועוד מהן, הן פשוט כל כך יפות... הבעיה היא שבסופו של דבר אני מעדיפה לרוב לשתות עוד כוס קפה, ולא תה... בכל אופן, הנה רעיון שמצדיק את הקופסאות שכבר קניתי... ואולי עוד אחת חדשה ודי ? :)

אחד הרעיונות היפהפיים והאהובים עלי ביותר בפוסט (למרות שעוד לא סגורה על הברגים האדומים... התחלתי מ"לא"  ועכשיו אני כבר מחבבת פלוס). הגרפיקה התלת מימדית של התבנית פשוט הורסת בעיני, והכיוון הוינטאג'י-אמריקאי כובש אותי לגמרי, כמו שתראו ברוב הדוגמאות שבחרתי להביא בפוסט הזה. 

ניסיתי כל כך לאתר את המקור של התמונה הזו, אבל לא הצלחתי, לכן, באופן יוצא דופן, אני מביאה קישור לפינטרסט, כי פשוט חבל לי לוותר עליה. רעיון מקסים וקל (גם פה החור למנגנון המחוגים מוכן)  - והמסננת הישנה משתלבת כך כך יפה במטבח כפרי או רומנטי - באופן טבעי ממש, כמו מוכנה לשימוש.

כמה פשוט ויפה. קרש חיתוך בסיסי שהפך לשעון

 משלנו! מזהים את ראשי הכיריים הללו? סטודיו Junktion הפך אותם לשעון קיר מוצלח ומקורי!

וגם זה נראה די ישראלי, מזכיר לי אישית טיולים שנתיים בבית הספר. כמה חמוד ושונה יכול להראות השעון הזה על מדף במטבח? כדאי לבקר בחנות האטסי הזו, הוא מכין שעונים מקוריים מחפצים שגרתיים, אך מפתיעים. אהבתי בעיקר את פח הזבל הענק וסלסלת הלחם העשויה מפלסטיק :)

 חובבי הוינטאג' והנוסטלגיה יהנו בוודאי גם מהטאץ' המיוחד והמקסים

ששעון - קומקום שכזה יכול להעניק למטבח שלהם

אחד משעוני ה- diy האהובים עלי ביותר: השילוב של המחבת, הצבע המהפנט, והדיטיילס התקופתיים פשוט נפלא בעיני. 

שלושה יתרונות לאובייקט אחד: עציץ נוי, שעון מטבח, ומיחדוש (upcycle) של משפך קרמיקה ישן - מה רע? 

הולך כמובן מצוין עם כל כלי קרמיקה תלת מימדי - עציץ, קומקום או אגרטל

בטוחה שנתקלתם כבר ברעיון היפה הזה לא פעם, ומרתק בעיני שכל בחירה של צלחת תביא לתוצאה שונה לחלוטין. היה כמובן מבחר דוגמאות עצום באינטרנט, אך אני אהבתי מאוד את העדינות של הרישום הזהוב, שקצת הרחיק את השעון ממחוזות המטבח, לעבר כיוון אלגנטי יותר 

ועוד צלחת - הפעם מעץ. דרך אגב, צלחות העץ שוב אופנתיות מאוד העונה, וניתן למצוא אותן ברוב הרשתות לעיצוב הבית בארץ ובאתרים מחו"ל.אני ראיתי החודש מבחר נאה בחנות גולף. 

  תבנית אפיה, שונה לגמרי מזו בתחילת הפוסט. שימו לב כמה הדיטיילס החרוטים (במקור) על פני התבנית, תורמים ליופי ומקוריות השעון  - ולוקחים גם אותו, כמו פריטים רבים אחרים פה בפוסט, לכיוון של השראות הפיפטיז והאמריקנה.

שעונים  בהשראת אטום או starburst היו פופלריים מאוד בשנות החמישים, בארה"ב בעיקר, ולי הם מזכירים אוירת דיינר, שאהובה עלי מאוד. הנה גרסה ביתית (במיוחד למי שהיו לו עד היום מיליון מיקסרים), עם קריצה והומור, ועם מחווה לתקופה ההיא. יפהפה, לא?

ולסיום - דוכן משגע ביריד, שבאמת עושה חשק לפתוח את ארון הכלים הישנים  (אולי אפילו אצל אמא או סבתא)  או לפשוט על דוכן בשוק יד שניה ססגוני, ולהכין שעוני-מטבח בפס יצור של ממש :)

הדרכת diy: תמונות ממוסגרות מיניאטוריות ומתוקות

מכירים כבר  את החנות שלי - Colourful way shop?  אתם יודעים שבעיני היא הרבה יותר מאשר "רק" חנות?

אני משקיעה המון דמיון, מחשבה ועבודה בלהגשים את החזון שלי לגביה - שתהווה מקום מפגש לקהילת אוהבי היצירה, ממש כמו קבוצת הפייסבוק הנהדרת שאני מנהלת - Colourful way daily, שתציע מגוון מרגש ואיכותי של כלי וחומרי יצירה שאני אוהבת במיוחד ושתיתן מענה גם כמרכז תוכן מעורר השראה. את הצעד הראשון בבביסוס החנות כאתר התוכן שאני חולמת שתהיה - הגשמתי השבוע. מזמינה אתכם להדרכה הראשונה והמתוקה באתר החנות, מקווה שתהנו לקרוא כמעט כמו שאני נהניתי להכין אותה :)

לחצו כאן להדרכה - כיצד ליצור תמונות ממוסגרות קטנטנות ומתוקות

כמה צבעונית היא הדרך

הבלוג עבורי הוא מסע, דרך של ממש.

כשהתחלתי לעבוד עליו באופן יומיומי ופומבי, ולא בהחבא, לפני כמעט 3 שנים, היו לי כל מיני תוכניות לגביו ולגבי. רציתי שהוא יצליח, רציתי שהוא יהיה לגמרי שלי ו"אני" באופן שאינו מתפשר, רציתי לפתוח באמצעותו דלתות ולאפשר לי לחוות עשייה שקרובה לליבי, מספקת וממלאה. רציתי להרוויח ולהתפרנס ממנו, באופן ישיר או עקיף. העזתי לחלום עליו ועל מה שיקרה בזכותו ולקחת אותו ואותי במלוא הרצינות והכוונה. אבל האמת שאני לא מתחילה מההתחלה...

אם להתחיל בהתחלה, צריך ללכת עוד כארבע שנים אחורה, לתמונה שמוכרת ודאי לרבות מן הקוראות - משרת הייטק (מעצבת במקרה שלי) ביום, ולילות טרוטי עיניים מול המחשב, מתבוננת בערגה ביצירות נפלאות של נשים אחרות, רחוקות,שנראה שחיות את חלומן היצירתי ומממשות את מלוא הכישרון שלהן. היתה בי  תקווה, והיה בי רצון עז שיום אחד אני אעסוק במשהו מן הסוג הזה - משהו שממלא את הנפש, מעין נקודת מפגש התפורה בול למידותיי בין אינטרנט, לייפסטייל ועיצוב. אני העזתי לחלום, ולאף אחד אחר לא היה מושג על מה אני מדברת.  לא נורא, זה רק המריץ אותי יותר...

חוזרים קדימה, לסוף 2011. ארוחת צהריים בקפה איטליה עם חברה חכמה שמכירה אותי כל כך טוב, והיא ממש, אבל ממש לא מהתחום. לארוחה הגעתי הישר מראיון מוצלח שני למשרת מעצבת בחברת סטארט אפ חמודה וצעירה (אחרי שנתיים שהייתי בבית עם הילדה). ישבתי מול חברתי והודעתי לה (וכנראה בעצם לעצמי) שאני הולכת להיות בלוגרית של השראה. זה נראה לי כל כך הגיוני פתאום, באותם צהריים. היא הבינה אותי והסכימה לגמרי. אני מזכירה שהיא לא מהתחום, לא קראה עד אז בלוג לייפסטייל אחד בחייה,  אבל אני מזכירה שוב גם כמה היא חכמה וחדה ומכירה אותי. קבלתי סוג של ברכת הדרך והודאה בצדקת דרכי. מתחילים.

הבלוג כבר היה קיים באופן חובבני ואף סודי חודשים ספורים לפני כן , אבל מאותו יום  התחלתי לקחת אותו מאוד ברצינות, לא לפני שהודיתי לסטארט אפ על הצעתו, אבל סרבתי, כי זה לא עולה בקנה אחד עם התוכניות החדשות שלי :)

מאותו יום הקדשתי לבלוג שעות על גבי שעות של עבודה, יום יום, שבעה ימים בשבוע (לא פעם על חשבון דברים חשובים אחרים, חייבת לציין) במשך חודשים ואף שנים. עבודה על בלוג איננה רק השעות בהן יושבים נטו מול מסך המחשב. זו דרך חיים. טכניקות לפיתוח השראה, חיפוש מתמיד אחרי נושאים, מפגשים עם אנשים, פיתוח קשרים, איסוף חומרים, מחקר, לימוד טכני, שיפור מיומנויות ועוד כהנה וכהנה משימות. בלוגינג היא אפילו דרך חיים. אחרי שעושים את זה זמן צה מתחילים להעביר הכל דרך פילטר קצת אחר: "האם זה מתאים לבלוג,  איך  זה יראה בבלוג? כיצד אתייחס לזה בבלוג?  יום אחד אכתוב על זה בבלוג." טוב, המסר הובן.

לאט לאט התחיל הבלוג לצבור קהל מתעניין ונאמן.  התגובות מסביבי החלו להשתנות, הפכו חמות יותר, ונלהבות. זה היה כיף ומחמם את הלב ונתן את האנרגיה הדרושה להמשיך ולחלום , להמשיך לעבוד. אז כבר צצו ונבעו מתוך הבלוג חלומות נוספים, החלומות של השלב הבא: סדנאות. ובאמת הגיע תורן של סדנאות נפלאות ומושקעות, ממש כמו שחלמתי, והיה נהדר ממש להכיר מקרוב את קהל הקוראות.  דרך המון סדנאות וואשי טייפ, מעט סדנאות נייר, וכמה וכמה קורסי פוטשופ לאינטרנט פגשתי נשים נפלאות, נתתי ממני, וקיבלתי המון בחזרה.



 אחרי זה חלמתי עוד חלומות רבים - אתר שהוא "תחנת השראה"  ובו כותבות בלוגריות מעולות חומרים מקוריים - והנה יש את Love Street,

חלום גדול וותיק היה בוקר של השראה - ראיתי בעיני רוחי מזה שנים בוקר מלא בסטייל וחיוכים, עם הרצאות מרתקות ויצירה סוחפת, וכך היה, ארוע בוקר נפלא בקסטיאל, עם ברכה של גשם מפתיע באמצע חודש מאי.

אחריו הגשמתי עוד חלום שרציתי להגשים מזמן - Happy Blogging -  יום עיון והעשרה לבלוגריות לייפסטייל, עליו אני עוד חייבת לכם פוסט שיגיע ממש בקרוב.

והנה הפרויקט הטרי שלי שאני מתרגשת  ממנו מאוד - Colourful Way Shop  - בוטיק אינטימי אינטרנטי עם מוצרי יצירה נהדרים שאני אוהבת במיוחד. החנות באויר ממאי  וכבר יש לה קהל נאמן שחוזר לרכוש מוצרים אהובים שוב ושוב. תודה לכן על האהבה והאמון הללו!

חנות Colourful way shop היא ממש כמו הבלוג - גם היא כולה "אני". יש בה מבחר מדוייק, פריטים שאני אוהבת אחד-אחד, כולם מעודדים יצירה, מאפשרים  אותה ומסייעים לה, על חלקם הגדול כתבתי בבלוג וכמובן שרבים מהם יש לי באוסף הפרטי שלי. והחודש התחלתי להגשים אפילו עוד חלום, למעשה את קצה - קצהו של החלום הבא: מוצרים משלי. 

אלה מוצרים שהתבשלו לי בראש הרבה מאוד שנים, מהסביבה הפשוטה שהם באמת חומרי השראה שלי אהובים וותיקים שלי.

מדבקות הסילואטה הן סט מדבקות בסגנון וינטאג' המודפסות על גבי מדבקת ויניל שקופה, אותן חותכים בעדינות ובחופשיות סביב קוי המתאר (אפשר להשאיר כמה מ"מ - אין עם זה שום בעיה), ומדביקים ממש על כל דבר. זה נראה מעולה ומקצועי!

אני אוהבת מאוד את הסילואטות הישנות, ויש לי בבית לא מעט חומרים העוסקים בהם, ספרונים, חוברות, צלחות מאוירות, כלים דקורטיבים ועוד. לכן בכלל לא מפליא שבהן בחרתי עבור המוצר הראשון שיצרתי. הן מלאות קסם, הדר וסטייל ומשתלבות יפה במגוון חומרים ומוצרים.

לקוחות רבים כבר הזמינו את הסט  (חיוך רחב של גאווה וגם סיפוק), והוא ממש נפלא. אני מדביקה אותו על כל דבר בבית ומכריזה בקול עם כל הדבקה כמה אני מרוצה ממנו (כיף, כיף לחיות איתי). המבחן שלי פשוט: נניח שזהו מוצר חדש שקניתי בחנות, ונניח רק לרגע שהוא אינו שלי - האם אני מרוצה ממנו? כמה הוא שימושי? איכותי? יחודי? התשובה שלי לשאלות, לשמחתי הרבה היא "מאוד! מאוד! מאוד! מאוד!" וכך אני יודעת בוודאות שהלקוחות מזמינות ממני מוצר נהדר וגם יוצא דופן שאין להשיגו בשום מקום אחר.

הנה כמה דוגמאות לשלל שימושים יצירתיים בסט מדבקות הסילואטה. 

מחברת הפרויקטים הגדולה שלי זכתה לעיטור של מדבקת סילואטה אחת מהקולקציה,

לצד עגיולים מדפי וואשי טייפ שחתכתי עם פאנץ' עיגול. 

המדבקות מגיעות בקופסה יפה ומהודרת, ועל כל מכסה תוכלו למצוא דוגמה אחרת מהסט.

הן נדבקות יפה גם על קירות

מה שמזכיר לי שגם מדבקות לוח גיר וחישוקי רקמה קטנים וחמודים אתם יכולים למצוא בחנות

אפילו צנצנת פשוטה וצלחת חד פעמיות יראו נפלא עם המדבקות הקטנות מהסט

(הסט כולל 10 מדבקות גדולות ושונות,  וארבע שלישיות של מדבקות קטנות - סדרת ציפורים וסדרת דיוקנאות,

כל אחת בשני עותקים)

והנה הסט כולו, לפני גזירה כמובן. אני חוזרת ומזכירה שאין מורך לגזור צמוד מדי להדפס,
קוי מתאר כלליים עם רווח של 2-3 מ"מ יהיו מושלמים! המדבקה שקופה ממילא.

ועוד דוגמה אחת הממחישה היטב את גודל המדבקות.
ואת קלות העבודה.

המוצר השני בסדרה לקוח גם הוא מתקופה אחרת. אני נמסה תמיד נוכח הדמויות החמודות האלה שמזכירות כל כך את הילדות, והמון זמן אני רוצה לעשות איתן משהו. אז לאור ההתנסות המוצלחת כל כך עם מדבקות הסילואטה, הוצאתי גם את ליין Old friends המודפס גם הוא על גבי מדבקת ויניל שקופה, הפעם בצבעוניות עליזה. הסט מגיע בשלושה גדלים.

גדול-  (8-9 ס"מ  גודל כל מדבקה) - 12 מדבקות שונות בסט

בינוני- (5-6  גודל כל מדבקה) 24 מדבקות שונות בסט (2 מכל דוגמה)

קטנות - (2-3 ס"מ גודל כל מדבקה)- 48 מדבקות בסט (4 מכל דוגמה)

12 דוגמאות מתוקותֱ וכובשות!

ניתן לבחור בגודל גדול, בינוני או קטן, בהתאם לפרויקט.

המדבקות מתאימות ונראות נפלא ממש על רקעים בהירים. כאן הן מודבקות על גבי בית עץ ומשתלבות באופן הרמוני לגמרי, ונעשה כאן שימוש במבחר גדלים של מדבקות

המדבקות מתאימות מאוד לכרטיסי ברכה homemade, ואם הכרטיס מגיע בטקסטורה מיוחדת

ובולטת קמעה, כמו בכרטיסים שאני אעלה השבוע לחנות, ניתן אפילו להסיר ולמקם מחדש את המדבקה.

תמונה מתוקה לחדר הילדים - בקלי קלות. צריך רק מדבקה, ניר רקע ומסגרת

חמוד, לא?

 

אחד השימושים האהובים עלי :)

אז כפי שאתם מבינים, אני משחקת בלהדביק מדבקות, בין פעילות לפעילות כמובן :)

ואני מודה לכם על כל הדרך הארוכה, החשובה והמשמעותית שאתם עושים ביחד איתי.

תודה לכם מקרב לב שאתם לוקחים חלק בהגשמת החלומות שלי :)

ומזמינה אתכם לבקר בחנות החדשה.

האיורים של מיכל גל-מרקו

אני מאוד אוהבת איור, וגם נהנית לאייר בעצמי. עם זאת אני חייבת להודות שרק לעיתים רחוקות אני מרגישה חיבור רגשי של ממש לאיוריהם של אחרים, ובדרך כלל פשוט חווה הנאה ויזואלית מהצבעוניות, הפאטרנים או הקווים האקספרסיביים. ולכן, כשנתקלתי באיוריה של מיכל גל-מרקו, הופתעתי. הם תפסו את עיניי ביופי, ברוך ובעדינות שלהם, אבל בה בעת גם נגעו לליבי באופן מיידי. הרגשתי שאני מכירה כל אחד ואחד מהם, כאילו ציירתי אותו בעצמי, מתוך העולם הרגשי שלי. מייד הרמתי את הטלפון וחייגתי למיכל, הייתה לי הרגשה שאני צריכה לדבר איתה. מיכל מתוקה ועדינה בדיוק כמו האיורים שלה, והשיחה הייתה מעניינת וכיפית. היא ספרה על ההחלטה שלה להתמקד כל כולה באיור ועל הקושי להכריז לעולם שמעכשיו זה המקצוע שלה. מי מאתנו לא מכיר את חוסר הבטחון שמלווה כל פריצה גדולה של האני האמיתי שלנו החוצה? תוכלו לקרוא עוד על כך גם בבלוג הטרי והחדש שלה, אני מצאתי בדבריה ובבלוג שלה נקודות המוכרות להפליא מהדרך שאני עברתי, מה הפלא שהאיורים שלה גם מרגישים לי כל כך מוכרים? :)
אני מאחלת למיכל דרך צלחה ובטוחה שהיא תצליח בגדול, ואתם מוזמנים להנות מהיופי הזה, ואף לבקר בחנויות שלה במרמלדה מרקט וגם באתר אטסי, שם היא מוכרת גלויות, חישוקי רקמה מאויירים וכיסויי אייפון משגעים. 

פריטים משמחים לחדרי ילדים

פינת ישיבה - Jesse Lee Designs

פוף פיל -  Saccotto

ערכה לתפירת בובה - FAB.LAB - טליה טוסיה

מצעי אסטרונאוט - Snurk

כריות ענן - The land of Nod

כדורגל חיות - Sfida

מובייל מעץ - Petit collage

סגנון דלפט - השראה טרנדית בכחול ולבן

כולם מכירים את כלי החרסינה הידועים של דלפט, נכון? אותם כלי פורצלן הולנדיים אלגנטיים, בעלי ניחוח מערב ארופאי קריר ולבן, עם עיטורים עדינים בגוון כחול ומוטיבים הולנדיים ולעיתים אף סיניים...

בשנים האחרונות עולם העיצוב והאופנה מאמץ את סגנון הדלפט לחיקו, כמובן לא לפני שטרח לתת לו את הטויסט העכשוי המתבקש. אני מזמינה אתכם לפוסט שכולו חגיגה עיצובית בכחול ולבן בהשראת סגנון הדלפט.

רוברטו קאוולי עיטר את מיטב מחלצות קולקצית רזורט 2013 במוטיבים של סגנון הדלפט היפהפה.

 הוא יישם את הדוגמאות ברוחב לב ובהגזמה חיננית - כדרכו, והתוצאה פשוט יפהפיה.

כדאי לראות את הקולקציה המלאה של רוברטו קאוולי, יש שם כל כך הרבה פריטים יפים.

 הוא לא קיפח גם את תחום האביזרים הנלווים לקולקציה, ועיצב בין היתר נעליים מן הנחשקות והבולטות ביותר בעונה. את המצגת הזו, של אביזרי האביב המובילים ממיטב בתי העיצוב, אני לא מציעה לכם לפספס

שמלה יפהפיה של מעצב נוסף, הנראית ממש כמו אגרטל גבעולי ואלגנטי שהתעורר לחיים. 

מתוך קולקציית ה-ready to wear  לאביב/קיץ 2013 של Tadashi Shoji

לא חסרים מעצבי אופנה שבחרו לקבל השראה מצבעי הכחול והלבן ולהציגם בשבועות

האופנה בבירות העולם. הנה דוגמה שלישית, אחרונה (לבינתיים) ונהדרת - של

המעצב Zuhair Murad  מקולקציית הוט קוטור סתיו/חורף 2012

הזווית הישראלית - אביזרי אופנה המשלבים שברי כלי פורצלן של המעצבת יעל רשף.

באתר שלה תמצאו גם בגדים יפהפיים ויוצאי דופן.

כבר מזמן המלצתי בבלוג על הטפטים הנהדרים של Ditte Studio, מלאי ההומור והמקוריות.

מה דעתכם לעשות קיצור דרך לקראת אוסף צלחות הולנדיות משלכם, 

ופשוט לקנות טפט מוכן?

Blow away vase - פרויקט מרתק ומוערך של קבוצת העיצוב השבדית Front עבור Moooi. 

אגרטל בסגנון דלפט שכמו עף ברוח, אך נשאר איתן ואינו נשבר.

האגרטל אף נרכש לאחרונה לאוסף הקרמיקה של מוזיאון ויקטוריה ואלברט.

New York Delft tableware by Lovegrove & Repucci

שילוב מהסוג שאני אוהבת במיוחד - המסורת של סגנון דלפט פוגשת את רחובות ניו יורק

האורבניים ומלאי החיים. סט כלי אוכל עם גרפיטי, משאיות ועוד...

 אופניים שעיצב François Duris במסגרת פרויקט הצדקה Be cycle & fashion 

בשיתוף פיג'ו ו-11 מעצבי אופנה צרפתיים נוספים, אשר כל אחד מהם עיצב זוג אופניים שונה ומסקרן.

.לפתוח את הבוקר בסטייל - טוסטר הצורב את הטוסט בדוגמת דלפט

עיצוב קונספטואלי המטפל בסוגיות של מזון מהיר וכלי האכילה הנלווים/נעדרים מחווית אכילה כזו.

פרויקט מעניין ומתעתע - כוס נייר או פורצלן? קשה להבדיל.

לאמנית הקרמיקה רבקה ווילסון הפתרון, אך אל דאגה, מיד תגיע התשובה לשאלה...

התמונה העליונה היא אכן של כוס נייר חד פעמית שנוצקה מפורצלן ומעוטרת עיטורים

עדינים בעבודת יד. הכוס בתמונה התחתונה עשויה בעבודת יד מנייר מגולגל ועיטורי דיו

לכדים המיוחדים הקדשתי מקום בפוסט ממש לא מזמן, וכעת אוסיף גם הסבר קצר:

 קולקציית כדים שעיצב Daniel Hulsbergen המשלבת שתי מסורות עבודת יד הולנדיות:

קליעת סלים ופורצלן דלפט. קטעי האגרטלים השבורים מושלמים על ידי מקלעות הנצרים 

ויוצרים ביחד שלם חדש ועכשוי

פרויקט חמוד וטרנדי של country living עם רעיונות כיפיים כיצד לשלב את סגנון הדלפט בבית,

בפרוייקטי diy קלים.

חברת Royal Delft הזמינה מעצבים הולנדיים שונים לעצב עבורה קו מוצרי פורצלן חדש ועכשוי
 בשם Blue D1653. הקו כולל שלל מוצרים יפהפיים להגשה ונוי. שם הקו מספר רבות אודותיו -
blue הוא כמובן סימן ההכר של כלי הפורצלן ההסטוריים של החברה האם, D מייצג design,
ו-1653 היא השנה בה נוסדה החברה. כדאי לקרוא כאן פרטים מענינים ומעשירים על שיתוף
הפעולה ולהתרשם מהקולקצייה

אני אוהבת כל דבר שקרולינה הררה מוציאה תחת ידיה האלגנטיות. השמלה הזו,

מקולקציית קדם סתיו 2103, ראויה לטעמי לסגור את קטגוריית עיצובי האופנה

בפוסט. שמלה יפהפיה ואלגנטית שאינה מסגירה את הזמן או העידן אליו היא משתייכת.

בעיניי יש פה מחווה אמיתית לסגנון הדלפט, כולל סילואטת האגרטל המרומזת. 

 :)ולקינוח, משהו מתוק