כמה צבעונית היא הדרך

הבלוג עבורי הוא מסע, דרך של ממש.

כשהתחלתי לעבוד עליו באופן יומיומי ופומבי, ולא בהחבא, לפני כמעט 3 שנים, היו לי כל מיני תוכניות לגביו ולגבי. רציתי שהוא יצליח, רציתי שהוא יהיה לגמרי שלי ו"אני" באופן שאינו מתפשר, רציתי לפתוח באמצעותו דלתות ולאפשר לי לחוות עשייה שקרובה לליבי, מספקת וממלאה. רציתי להרוויח ולהתפרנס ממנו, באופן ישיר או עקיף. העזתי לחלום עליו ועל מה שיקרה בזכותו ולקחת אותו ואותי במלוא הרצינות והכוונה. אבל האמת שאני לא מתחילה מההתחלה...

אם להתחיל בהתחלה, צריך ללכת עוד כארבע שנים אחורה, לתמונה שמוכרת ודאי לרבות מן הקוראות - משרת הייטק (מעצבת במקרה שלי) ביום, ולילות טרוטי עיניים מול המחשב, מתבוננת בערגה ביצירות נפלאות של נשים אחרות, רחוקות,שנראה שחיות את חלומן היצירתי ומממשות את מלוא הכישרון שלהן. היתה בי  תקווה, והיה בי רצון עז שיום אחד אני אעסוק במשהו מן הסוג הזה - משהו שממלא את הנפש, מעין נקודת מפגש התפורה בול למידותיי בין אינטרנט, לייפסטייל ועיצוב. אני העזתי לחלום, ולאף אחד אחר לא היה מושג על מה אני מדברת.  לא נורא, זה רק המריץ אותי יותר...

חוזרים קדימה, לסוף 2011. ארוחת צהריים בקפה איטליה עם חברה חכמה שמכירה אותי כל כך טוב, והיא ממש, אבל ממש לא מהתחום. לארוחה הגעתי הישר מראיון מוצלח שני למשרת מעצבת בחברת סטארט אפ חמודה וצעירה (אחרי שנתיים שהייתי בבית עם הילדה). ישבתי מול חברתי והודעתי לה (וכנראה בעצם לעצמי) שאני הולכת להיות בלוגרית של השראה. זה נראה לי כל כך הגיוני פתאום, באותם צהריים. היא הבינה אותי והסכימה לגמרי. אני מזכירה שהיא לא מהתחום, לא קראה עד אז בלוג לייפסטייל אחד בחייה,  אבל אני מזכירה שוב גם כמה היא חכמה וחדה ומכירה אותי. קבלתי סוג של ברכת הדרך והודאה בצדקת דרכי. מתחילים.

הבלוג כבר היה קיים באופן חובבני ואף סודי חודשים ספורים לפני כן , אבל מאותו יום  התחלתי לקחת אותו מאוד ברצינות, לא לפני שהודיתי לסטארט אפ על הצעתו, אבל סרבתי, כי זה לא עולה בקנה אחד עם התוכניות החדשות שלי :)

מאותו יום הקדשתי לבלוג שעות על גבי שעות של עבודה, יום יום, שבעה ימים בשבוע (לא פעם על חשבון דברים חשובים אחרים, חייבת לציין) במשך חודשים ואף שנים. עבודה על בלוג איננה רק השעות בהן יושבים נטו מול מסך המחשב. זו דרך חיים. טכניקות לפיתוח השראה, חיפוש מתמיד אחרי נושאים, מפגשים עם אנשים, פיתוח קשרים, איסוף חומרים, מחקר, לימוד טכני, שיפור מיומנויות ועוד כהנה וכהנה משימות. בלוגינג היא אפילו דרך חיים. אחרי שעושים את זה זמן צה מתחילים להעביר הכל דרך פילטר קצת אחר: "האם זה מתאים לבלוג,  איך  זה יראה בבלוג? כיצד אתייחס לזה בבלוג?  יום אחד אכתוב על זה בבלוג." טוב, המסר הובן.

לאט לאט התחיל הבלוג לצבור קהל מתעניין ונאמן.  התגובות מסביבי החלו להשתנות, הפכו חמות יותר, ונלהבות. זה היה כיף ומחמם את הלב ונתן את האנרגיה הדרושה להמשיך ולחלום , להמשיך לעבוד. אז כבר צצו ונבעו מתוך הבלוג חלומות נוספים, החלומות של השלב הבא: סדנאות. ובאמת הגיע תורן של סדנאות נפלאות ומושקעות, ממש כמו שחלמתי, והיה נהדר ממש להכיר מקרוב את קהל הקוראות.  דרך המון סדנאות וואשי טייפ, מעט סדנאות נייר, וכמה וכמה קורסי פוטשופ לאינטרנט פגשתי נשים נפלאות, נתתי ממני, וקיבלתי המון בחזרה.



 אחרי זה חלמתי עוד חלומות רבים - אתר שהוא "תחנת השראה"  ובו כותבות בלוגריות מעולות חומרים מקוריים - והנה יש את Love Street,

חלום גדול וותיק היה בוקר של השראה - ראיתי בעיני רוחי מזה שנים בוקר מלא בסטייל וחיוכים, עם הרצאות מרתקות ויצירה סוחפת, וכך היה, ארוע בוקר נפלא בקסטיאל, עם ברכה של גשם מפתיע באמצע חודש מאי.

אחריו הגשמתי עוד חלום שרציתי להגשים מזמן - Happy Blogging -  יום עיון והעשרה לבלוגריות לייפסטייל, עליו אני עוד חייבת לכם פוסט שיגיע ממש בקרוב.

והנה הפרויקט הטרי שלי שאני מתרגשת  ממנו מאוד - Colourful Way Shop  - בוטיק אינטימי אינטרנטי עם מוצרי יצירה נהדרים שאני אוהבת במיוחד. החנות באויר ממאי  וכבר יש לה קהל נאמן שחוזר לרכוש מוצרים אהובים שוב ושוב. תודה לכן על האהבה והאמון הללו!

חנות Colourful way shop היא ממש כמו הבלוג - גם היא כולה "אני". יש בה מבחר מדוייק, פריטים שאני אוהבת אחד-אחד, כולם מעודדים יצירה, מאפשרים  אותה ומסייעים לה, על חלקם הגדול כתבתי בבלוג וכמובן שרבים מהם יש לי באוסף הפרטי שלי. והחודש התחלתי להגשים אפילו עוד חלום, למעשה את קצה - קצהו של החלום הבא: מוצרים משלי. 

אלה מוצרים שהתבשלו לי בראש הרבה מאוד שנים, מהסביבה הפשוטה שהם באמת חומרי השראה שלי אהובים וותיקים שלי.

מדבקות הסילואטה הן סט מדבקות בסגנון וינטאג' המודפסות על גבי מדבקת ויניל שקופה, אותן חותכים בעדינות ובחופשיות סביב קוי המתאר (אפשר להשאיר כמה מ"מ - אין עם זה שום בעיה), ומדביקים ממש על כל דבר. זה נראה מעולה ומקצועי!

אני אוהבת מאוד את הסילואטות הישנות, ויש לי בבית לא מעט חומרים העוסקים בהם, ספרונים, חוברות, צלחות מאוירות, כלים דקורטיבים ועוד. לכן בכלל לא מפליא שבהן בחרתי עבור המוצר הראשון שיצרתי. הן מלאות קסם, הדר וסטייל ומשתלבות יפה במגוון חומרים ומוצרים.

לקוחות רבים כבר הזמינו את הסט  (חיוך רחב של גאווה וגם סיפוק), והוא ממש נפלא. אני מדביקה אותו על כל דבר בבית ומכריזה בקול עם כל הדבקה כמה אני מרוצה ממנו (כיף, כיף לחיות איתי). המבחן שלי פשוט: נניח שזהו מוצר חדש שקניתי בחנות, ונניח רק לרגע שהוא אינו שלי - האם אני מרוצה ממנו? כמה הוא שימושי? איכותי? יחודי? התשובה שלי לשאלות, לשמחתי הרבה היא "מאוד! מאוד! מאוד! מאוד!" וכך אני יודעת בוודאות שהלקוחות מזמינות ממני מוצר נהדר וגם יוצא דופן שאין להשיגו בשום מקום אחר.

הנה כמה דוגמאות לשלל שימושים יצירתיים בסט מדבקות הסילואטה. 

מחברת הפרויקטים הגדולה שלי זכתה לעיטור של מדבקת סילואטה אחת מהקולקציה,

לצד עגיולים מדפי וואשי טייפ שחתכתי עם פאנץ' עיגול. 

המדבקות מגיעות בקופסה יפה ומהודרת, ועל כל מכסה תוכלו למצוא דוגמה אחרת מהסט.

הן נדבקות יפה גם על קירות

מה שמזכיר לי שגם מדבקות לוח גיר וחישוקי רקמה קטנים וחמודים אתם יכולים למצוא בחנות

אפילו צנצנת פשוטה וצלחת חד פעמיות יראו נפלא עם המדבקות הקטנות מהסט

(הסט כולל 10 מדבקות גדולות ושונות,  וארבע שלישיות של מדבקות קטנות - סדרת ציפורים וסדרת דיוקנאות,

כל אחת בשני עותקים)

והנה הסט כולו, לפני גזירה כמובן. אני חוזרת ומזכירה שאין מורך לגזור צמוד מדי להדפס,
קוי מתאר כלליים עם רווח של 2-3 מ"מ יהיו מושלמים! המדבקה שקופה ממילא.

ועוד דוגמה אחת הממחישה היטב את גודל המדבקות.
ואת קלות העבודה.

המוצר השני בסדרה לקוח גם הוא מתקופה אחרת. אני נמסה תמיד נוכח הדמויות החמודות האלה שמזכירות כל כך את הילדות, והמון זמן אני רוצה לעשות איתן משהו. אז לאור ההתנסות המוצלחת כל כך עם מדבקות הסילואטה, הוצאתי גם את ליין Old friends המודפס גם הוא על גבי מדבקת ויניל שקופה, הפעם בצבעוניות עליזה. הסט מגיע בשלושה גדלים.

גדול-  (8-9 ס"מ  גודל כל מדבקה) - 12 מדבקות שונות בסט

בינוני- (5-6  גודל כל מדבקה) 24 מדבקות שונות בסט (2 מכל דוגמה)

קטנות - (2-3 ס"מ גודל כל מדבקה)- 48 מדבקות בסט (4 מכל דוגמה)

12 דוגמאות מתוקותֱ וכובשות!

ניתן לבחור בגודל גדול, בינוני או קטן, בהתאם לפרויקט.

המדבקות מתאימות ונראות נפלא ממש על רקעים בהירים. כאן הן מודבקות על גבי בית עץ ומשתלבות באופן הרמוני לגמרי, ונעשה כאן שימוש במבחר גדלים של מדבקות

המדבקות מתאימות מאוד לכרטיסי ברכה homemade, ואם הכרטיס מגיע בטקסטורה מיוחדת

ובולטת קמעה, כמו בכרטיסים שאני אעלה השבוע לחנות, ניתן אפילו להסיר ולמקם מחדש את המדבקה.

תמונה מתוקה לחדר הילדים - בקלי קלות. צריך רק מדבקה, ניר רקע ומסגרת

חמוד, לא?

 

אחד השימושים האהובים עלי :)

אז כפי שאתם מבינים, אני משחקת בלהדביק מדבקות, בין פעילות לפעילות כמובן :)

ואני מודה לכם על כל הדרך הארוכה, החשובה והמשמעותית שאתם עושים ביחד איתי.

תודה לכם מקרב לב שאתם לוקחים חלק בהגשמת החלומות שלי :)

ומזמינה אתכם לבקר בחנות החדשה.

וואשי טייפ מכל הלב (ומתנה)

כמה כיף לחזור לוואשי טייפ המוכר והטוב, והיום: פרוייקט מושלם ליום חופש שבסיומו מתקבלת מסגרת תמונה מסוגננת ומתוקה. אני בחרתי ליצור מראה cottage chic בהיר ואתם יכולים כמובן לבחור פלטת צבעים שונה לגמרי, וגם שלוב של שלוש או ארבע דוגמאות בלבד יכול לעבוד מצוין. 

איך מכינים?

קונים מסגרת עץ פשוטה וחלקה, רצוי בעלת שטח פנים גדול, ומדביקים את הוואשי טייפ בקווים

מקבילים לאורך המסגרת. עם סיום ההדבקה עוברים בזהירות רבה (מבוגרים בלבד - זו עבודה

מדוייקת וקצת מפחידה) עם חודו של סכין יפני על קוי המתאר של המסגרת וחורצים את הוואשי

טייפ. לאחר מכן מקלפים בעדינות רבה. 

את מסגרת העץ החלקה שבתמונה וגם את ארבעת גלילי הוואשי טייפ היפהפיים אני רוצה לתת במתנה לאחד הקוראים. להשתתפות בהגרלה, עשו share לפוסט בעמוד הפייסבוק שלכם, והגיבו פה בבלוג. ציינו בתגובה את שמכם המלא וצרפו קישור לעמוד הפייסבוק שלכם. ההגרלה תסתיים ביום שלישי הקרוב בתשע בערב. בהצלחה :)

רגעים בתמונות

מאז שעברנו לצילום דיגיטלי, כבר אין צורך לצלם "רק" ברגעים חשובים או חגיגיים, ובכלל, מאז שהאייפון הפך לחלק בלתי נפרד מחיינו, ומספק לנו מצלמה לא רעה בכלל, ואת האינסטגרם על שלל הפילטרים האמנותיים שלו, כל אחד יכול להרגיש כמו צלם תיעודי.

אני אוהבת לדפדף מדי פעם אחורה בחשבון האינסטרגם הפרטי שלי, ולהזכר ברגעים שאולי כבר שכחתי.

אני רוצה היום לחלוק ביחד אתכם כמה מהתמונות והחוויות שצילמתי לאחרונה, נתקלתי בדי הרבה בלוגים שעושים את זה ונהניתי מאוד לצאת למסע הקטן הזה איתם, מקווה שתהנו גם אתם  מהמסע הקטן שלנו :)

ימין: כתבתי לא מזמן פוסט שזכה להמון אהבה ועסק בקישוט כלי פורצלן באמצעות טושים מיוחדים.

במשך כמה ימים קישטתי לפחות חצי מהצלחות בבית (ונאלצתי לקנות כבר חדשות:)

  שמאל: אני עורכת הרבה נסיונות כיפיים עם הפאנצ'ים (מחוררים) המעולים של מרתה סטיוארט.

מחכה לכם בעוד כמה שבועות פוסט מרתק, ופינוק מיוחד בצידו ;)

ימין: ספר מהודר ומדהים על מעצב האופנה אמיליו פוצי'י שקניתי לעצמי במתנה לשבוע הספר- כל מה שאני אוהבת בספר אחד - צבעוניות פסיכדלית, פאטרנים מהממים, רטרו, אופנה, והמון המון איטליה. שמאל: בהשראת הספר והפאטרנים הצבעוניים שלא יאמנו, התיישבתי לאייר קצת. זה מה שיצא בינתיים

ומילה או שתיים על הטושים הנפלאים - בהמשך הפוסט...

שמאל: דפי אומניכרום צבעוניים במחלקת הנייר של ארטא נחלת בנימין. בכל ביקור שלי שם אני מצטיידת בערמת ניירות (כי הם כאלה ענתיקה שאני חוששת שייגמר ולא אדע איפה אפשר להשיג עוד). מימין: מגנטים בעיצוב פופארט בטכניקה מיוחדת שפיתחתי עם הניירות הללו, שבינתיים לימדתי רק בסדנה שלי. בעוד כמה זמן אחלוק אתכם את השיטה גם פה בבלוג, מבטיחה!

 היה כיף ביריד החלומות של נתנאלה בתחנה. 

ימין: הפיל החמוד שבחרה הילדה שלי, מהדוכן היפה של KAS

שמאל: בשביל המתוקים האלה חזרתי ליריד פעם נוספת. הארגזים הקטנים, היפים והחכמים האלה פתרו לי את בעיית אחסון חומרי היצירה הרבים עד מאוד שלי, ועכשיו אני יכולה להכניס (18!!!) ארגזים כאלה במדף אחד מסודר למופת

בתל אביב יש תמיד כל כך הרבה הצעות לבלוי אחה"צ עם הילדים. הנה שתיים ממש מעולות, בחסות העירייה: בכל יום חמישי בין ארבע לשבע מתקיימת פעילות שווה ביותר בקומה הראשונה של בניין העירייה. הפעלות שוות ורבות ביותר שמתחלפות מדי שבוע, מתקנים משגעים, ואפילו פרסים. הכל מתנהל בסדר מופתי, עם המון אנשי צוות ובאווירה מצויינת ומדובר באמת בהשקעה יוצאת דופן. (מקווה שהפעילות מתקיימת גם בחופש, כדאי לברר באתר העיריה)

ימין: רחבת הבימה היא אחד המקומות האהובים עלינו בעיר, בעיקר בשבת לפנות ערב עת מתקיימות במקום הפעלה והצגה. הגינה היפהפייה היא הפינה האהובה עלי במתחם כולו, וכ"כ פסטורלי לראות מבוגרים וילדים יושבים על מדרגות העץ, מאזינים לצלילי מוסיקה קלאסית עדינה, מול הפרחים הצבעונים והריחניים להפליא,  ולראות את הילדים מטיילים ורצים על שבילי העץ דמויי המבוך המרשתים את הגינה.

ואם כבר מתוק, הנה סוד די גלוי. אוכל באינסטגרם הוא להיט, מתוק אפילו יותר, ונראה לי שבשילוב פירות - מובטח שובר קופות!

מימין: טארטלט פוטוגני ביותר מאידלסון 10, משמאל ארוחת בוקר של פנקייקים מהבראסרי. 

ככה זה, כבר אי אפשר לקחת ביס בלי לתעד קודם :)

מימין: בחנות Cooly co במתחם בזל יש צלחות מיניאטוריות יפהפיות לתצוגה בלבד. כ"כ רציתי אחת, אז ציירתי לעצמי עם טושי פורצלן.

משמאל: זוכרים את הטושים מהאיור למעלה (בהשראת פוצ'י)? הבטחתי כמה מילים עליהם: 

מדובר על טושים מדהימים בשם UNI POSCA. אלה טושים על בסיס מים המציירים כל כל משטח (מתכת, פלסטיק, עץ ועוד). בתמונה - ציור על קנבס. זה ממש כמו לצייר עם מכחול אבל עם דיוק של טוש, ואפשר לכסות כל צבע (אפילו כהה) בכל צבע אחר (אפילו לבן) בקלות רבה. תענוג ממכר!

אחרי חודשים רבים של סדנאות וואשי טייפ כיפיות ומוצלחות רציתי לחדש ולכן יזמתי את סדנאות paper fun. הסדנאות היו כיף גדול וזכו להענות ופרגון. לאחר חופשת הקיץ אחדש שוב עם סדנאות נוספות

בדרך כלל אני מעבירה אך ורק סדנאות הפתוחות לקהל הרחב, אך לא מזמן יצא לי להעביר גם סדנה קצרה וכיפית לעובדי Comme il faut, וזו היתה הזדמנות להסתובב בחלקים נוספים במתחם בית בנמל שלא מזדמן לי לבקר בהם כשאני עסוקה בסדנאות הרגילות שלי (שנערכות בחדר הספרייה שבמקום). גיליתי שוב מתחם יפהפה ומגוון מאין כמותו, המשלב גם עבודות אמנות מרשימות. 

השרשרת הענקית הזו התלויה מהתקרה (אני מתנצלת שאינני זוכרת מי יצר אותה, עדכון יתקבל בשמחה) מהממת ומרשימה, והתמונה לא מצליחה להעביר את מלא האפקט. אם אתם מזדמנים לשם שווה להתרשם ולהנות... משמאל: משפחת בובות בחנות ארטא בנחלת בנימין. לא משהו שרואים כל יום, אז שווה לצלם, לא?

:ולסיום - שני כלבים אהובים עלי באופן מיוחד

משמאל: כלב מזן אירדייל טרייר, שלא מזדמן לי לראות לעיתים קרובות. יש לי חולשה לכלבים המרובעים האלה, וכל פעם שאני רואה אחד אני כל כך מתרגשת. מימין: הדפס על חולצה עם שילוב משעשע ומפתיע של שניים מהדברים האהובים עלי עוד מילדות: ביטלס וסנופי.

שם המשתמש שלי באינסטגראם: iris_fogel_ben_hamou,
אם גם לכם יש בלוג, אשמח מאוד לראות את התופעה הזו של גלישת האינסטגראם לבלוג, מתפשטת עוד ועוד. הזמינו גם אתם אותנו להצצה על חיי היום יום שלכם :)

ולסיום - אני ממש אוהבת את השיר Kodakchrome של סיימון גרפונקל, והוא נראה לי ממש מתאים לסיים איתו את הפוסט הזה - אז תהנו ביחד איתי...

שימוש חוזר בספרים - פוסט מיוחד לשבוע הספר

אני מאמינה בשימוש חוזר בחפצים, ודווקא באהובים שבהם, כי ממילא הם אלה אשר מצד אחד אין בהם יותר צורך פרקטי, אך מן הצד השני כל כך קשה לוותר עליהם.

וכך גם בספרים...  אני אוהבת לפנות מקום על המדף לספרים נוספים ולא תמיד מצליחה באמת לשחרר, וגם אם אין לי כוונה לחזור ולקרוא בספר מסויים,לעיתים קרובות יש לו מקום חם בלבי, בזכות הסיפור, הגיבור, התקופה בה קראתי בו, האדם שנתן לי אותו ולעיתים אפילו העטיפה היפה (הרבה, הרבה ספרים קניתי בזכות העטיפה :)

אז היום, לכבוד שבוע הספר, ולכבוד הספרים הנפלאים החדשים שנבחר בקפידה ויתפסו מקום של כבוד על המדפים שלנו, הנה רעיונות נהדרים לשימוש חוזר בספרים שאולי כבר איננו צריכים, אבל ליבנו לא מתיר לנו למסור או לפנות. רעיונות מכובדים ומקסימים שאני מתכוונת ליישם את חלקם כבר בקרוב. ומה אתכם?

טבעת חצובה מתוך דפי ספר. תכשיט יפה ומינימליסטי שיכול לטמון בחובו מסר עוצמתי

LITTLEFLY - Literary Jewels by Jeremy May

כבר כמה שנים שאופנת תיקי הערב וספרים קלאסיים נפגשים מדי פעם אצל מעצבים שונים,
אפשר להזכיר בקלות את אולימפיה לה טאן  וקייט ספייד. כאן תמצאו הדרכה ועוד תמונות
מעניינות של תיק הערב היפהפה הזה אשר בקלות גם יכול להוות עילה מתאימה לפצוח בשיחה
ידידותית בכל בר או מסיבה

ועוד תיק חמוד ביותר, בעיצוב קייטלין פיליפס. 

כדאי לבקר בחנות שלה ולהתרשם מכל הדברים היפים שהיא תופרת

עדיין תיק, אבל מסוג אחד לגמרי. פשוט וכיפי להכנה, ואני לא מכירה הרבה
ילדות, או נשים (כחכוח קל בגרון) שלא יתמוגגו לקבל אחד כזה.

BOOKBOOK -  אין כמעט ניגוד גדול יותר מאשר זה שבין ספר ישן ללפטופ מבריק.

מה דעתכם על תיק לפטופ עשוי ספר ישן בתפירה יפה ועם ריצ'רץ' תואם?

עיצוב מקורי שכבש את עולם הגיקים בסערה -  שמונים דולר והוא שלכם

מסגרת תמונה מספר ילדות בעיצוב מתוק כל כך.

אם יש כבר מסגרת מצויירת "בילט אין" זה יכול להיות מושלם למיקום התמונה.

ספר עב כרס יהיה מצויין, כי כך נוכל להבטיח את יציבות המסגרת.

אופציה טובה נוספת למסגרת תמונה מספר, נחמד לחתוך את הדפים בהדרגה 

להדגשת העומק, בדומה ל- shadow box

מנורה מערמת ספרים. בלאגן מסוגנן וקצת ראסטיק שיק

מנורה מקסימה לשולחן הצד, נפלאה לקריאה לילית

ואם כבר קריאה לילית, אני חושבת שאלה הסימניות הכי מקסימות שראיתי. 

יש בהן איזה קסם ישן ומכשף, המכניס מייד לאוירת קריאה 

אותיות דקורטיביות לקישוט המונחות על מדף או תלויות על הקיר אנחנו מכירים כבר מזמן.

גרסאות מעץ, קרטון ובד נמכרות בחנווית רבות. אבל אותיות דקורטיביות מספרים?

בשבילי זה חידוש, ורעיון סופר מדליק! הנה ההדרכה

. ואחרון חביב ביותר - שעון ספר

כל ז'אנר ספרותי יעניק לשעון מראה אחר לגמרי. על איזה סגנון אתם הייתם הולכים?

אני חושבת שאבחר ספר בישול ואכין שעון למטבח :)

ixxi

מה זה ixxi? פשוט מאוד - שני סוגי מחברים בצורת x ובצורת i המקשרים בין ריבועים ססגונים ויוצרים מערכת דקורטיבית פשוטה, כיפית, קלת משקל ויחודית לקישוט קירות וחללי פנים. 

ixxi הוא גם כמובן שם החברה המציעה את השרות המדליק הזה, שתשמחו לשמוע שניתן להזמין אותו אפילו לישראל!
אפשרויות העיצוב בלתי מוגבלות-
מבחינת גודל: בשל החלוקה לריבועים ניתן ליצור משטח בכל גודל ללא הגבלה
מבחינת קומפוזיציה: ניתן לבחור בין הדפסת תמונות שונות על ריבועים נפרדים ליצירת קולאג' מקסים על הקיר בקלי קלות, בין הגדלה אינטנסיבית של תמונה אחת המתפרסת על פני ריבועים רבים, ואולי בכלל לפקסל את התמונה ולבחור בריבועים בגוונים חלקים היוצרים אימג' מתעתע המתחדד ככל שמתרחקים ממנו?
מבחינת שימוש: ניתן ליצור תמונות קיר יפהפיות, וגם מסכים תלויים המפרידים בין חללים שונים (חלק מהכרטיסים המודפסים מגיעים עם דוגמה דו צדדית, כך שהתוצאה פשוט מושלמת)
מבחינת סגנון: ניתן לבחור בתמונות מהאוסף הפרטי או המשפחתי, באיורים, או להשתמש באוספים המיוחדים שמציעים ixxi - מאוספי מוזאונים מכובדים, מפות העולם , אימג'ים וינטאג'יים יפהפים ועוד...

תמונה מפוקסלת הבנויה מרבועי צבע בגוונים חלקים - patchwork flower

 ועוד מפורסמת מפוקסלת 

כמה זה מעניין להגדיל ציור לכדי גודל של קיר שלם?

פאקמן ממילא מבוסס על פיקסלים, לכן הוא משתלב נפלא בריבועים של ixxi

 אוסף Loco color מאפשר משחקים גאומטריים מאתגרים ויפהפים, 

ומגיע גם בוריאציות צבעוניות נוספות

 אוסף פרפרים עדין, מודפס משני צידי הכרטיס. 

האוסף מבוסס על איורים מספר יפני.

 אוסף צלחות קרמיקה (המודפסות גם הן משני צידי הכרטיס)
 Rijksmuseum המבוסס על אוספי הקרמיקה של מוזיאון

ואם דווקא בציור חשקה נפשכם, תמצאו מבחר גדול בקטגוריה מיוחדת 

המוקדשת ל Rijksmuseum

קולקציה מיוחדת וקסומה עם טאץ' נוסטלגי: vintage room

את  התמונה הזו קוראי הבלוג הותיקים אולי זוכרים מפוסט ישן ויפה אחר

למה לשמור את תמונות האינסטגרם באייפון, אם אפשר להנות מהן כל הזמן?