הבלוג עבורי הוא מסע, דרך של ממש.
כשהתחלתי לעבוד עליו באופן יומיומי ופומבי, ולא בהחבא, לפני כמעט 3 שנים, היו לי כל מיני תוכניות לגביו ולגבי. רציתי שהוא יצליח, רציתי שהוא יהיה לגמרי שלי ו"אני" באופן שאינו מתפשר, רציתי לפתוח באמצעותו דלתות ולאפשר לי לחוות עשייה שקרובה לליבי, מספקת וממלאה. רציתי להרוויח ולהתפרנס ממנו, באופן ישיר או עקיף. העזתי לחלום עליו ועל מה שיקרה בזכותו ולקחת אותו ואותי במלוא הרצינות והכוונה. אבל האמת שאני לא מתחילה מההתחלה...
אם להתחיל בהתחלה, צריך ללכת עוד כארבע שנים אחורה, לתמונה שמוכרת ודאי לרבות מן הקוראות - משרת הייטק (מעצבת במקרה שלי) ביום, ולילות טרוטי עיניים מול המחשב, מתבוננת בערגה ביצירות נפלאות של נשים אחרות, רחוקות,שנראה שחיות את חלומן היצירתי ומממשות את מלוא הכישרון שלהן. היתה בי תקווה, והיה בי רצון עז שיום אחד אני אעסוק במשהו מן הסוג הזה - משהו שממלא את הנפש, מעין נקודת מפגש התפורה בול למידותיי בין אינטרנט, לייפסטייל ועיצוב. אני העזתי לחלום, ולאף אחד אחר לא היה מושג על מה אני מדברת. לא נורא, זה רק המריץ אותי יותר...
חוזרים קדימה, לסוף 2011. ארוחת צהריים בקפה איטליה עם חברה חכמה שמכירה אותי כל כך טוב, והיא ממש, אבל ממש לא מהתחום. לארוחה הגעתי הישר מראיון מוצלח שני למשרת מעצבת בחברת סטארט אפ חמודה וצעירה (אחרי שנתיים שהייתי בבית עם הילדה). ישבתי מול חברתי והודעתי לה (וכנראה בעצם לעצמי) שאני הולכת להיות בלוגרית של השראה. זה נראה לי כל כך הגיוני פתאום, באותם צהריים. היא הבינה אותי והסכימה לגמרי. אני מזכירה שהיא לא מהתחום, לא קראה עד אז בלוג לייפסטייל אחד בחייה, אבל אני מזכירה שוב גם כמה היא חכמה וחדה ומכירה אותי. קבלתי סוג של ברכת הדרך והודאה בצדקת דרכי. מתחילים.
אם להתחיל בהתחלה, צריך ללכת עוד כארבע שנים אחורה, לתמונה שמוכרת ודאי לרבות מן הקוראות - משרת הייטק (מעצבת במקרה שלי) ביום, ולילות טרוטי עיניים מול המחשב, מתבוננת בערגה ביצירות נפלאות של נשים אחרות, רחוקות,שנראה שחיות את חלומן היצירתי ומממשות את מלוא הכישרון שלהן. היתה בי תקווה, והיה בי רצון עז שיום אחד אני אעסוק במשהו מן הסוג הזה - משהו שממלא את הנפש, מעין נקודת מפגש התפורה בול למידותיי בין אינטרנט, לייפסטייל ועיצוב. אני העזתי לחלום, ולאף אחד אחר לא היה מושג על מה אני מדברת. לא נורא, זה רק המריץ אותי יותר...
חוזרים קדימה, לסוף 2011. ארוחת צהריים בקפה איטליה עם חברה חכמה שמכירה אותי כל כך טוב, והיא ממש, אבל ממש לא מהתחום. לארוחה הגעתי הישר מראיון מוצלח שני למשרת מעצבת בחברת סטארט אפ חמודה וצעירה (אחרי שנתיים שהייתי בבית עם הילדה). ישבתי מול חברתי והודעתי לה (וכנראה בעצם לעצמי) שאני הולכת להיות בלוגרית של השראה. זה נראה לי כל כך הגיוני פתאום, באותם צהריים. היא הבינה אותי והסכימה לגמרי. אני מזכירה שהיא לא מהתחום, לא קראה עד אז בלוג לייפסטייל אחד בחייה, אבל אני מזכירה שוב גם כמה היא חכמה וחדה ומכירה אותי. קבלתי סוג של ברכת הדרך והודאה בצדקת דרכי. מתחילים.
הבלוג כבר היה קיים באופן חובבני ואף סודי חודשים ספורים לפני כן , אבל מאותו יום התחלתי לקחת אותו מאוד ברצינות, לא לפני שהודיתי לסטארט אפ על הצעתו, אבל סרבתי, כי זה לא עולה בקנה אחד עם התוכניות החדשות שלי :)
מאותו יום הקדשתי לבלוג שעות על גבי שעות של עבודה, יום יום, שבעה ימים בשבוע (לא פעם על חשבון דברים חשובים אחרים, חייבת לציין) במשך חודשים ואף שנים. עבודה על בלוג איננה רק השעות בהן יושבים נטו מול מסך המחשב. זו דרך חיים. טכניקות לפיתוח השראה, חיפוש מתמיד אחרי נושאים, מפגשים עם אנשים, פיתוח קשרים, איסוף חומרים, מחקר, לימוד טכני, שיפור מיומנויות ועוד כהנה וכהנה משימות. בלוגינג היא אפילו דרך חיים. אחרי שעושים את זה זמן צה מתחילים להעביר הכל דרך פילטר קצת אחר: "האם זה מתאים לבלוג, איך זה יראה בבלוג? כיצד אתייחס לזה בבלוג? יום אחד אכתוב על זה בבלוג." טוב, המסר הובן.
לאט לאט התחיל הבלוג לצבור קהל מתעניין ונאמן. התגובות מסביבי החלו להשתנות, הפכו חמות יותר, ונלהבות. זה היה כיף ומחמם את הלב ונתן את האנרגיה הדרושה להמשיך ולחלום , להמשיך לעבוד. אז כבר צצו ונבעו מתוך הבלוג חלומות נוספים, החלומות של השלב הבא: סדנאות. ובאמת הגיע תורן של סדנאות נפלאות ומושקעות, ממש כמו שחלמתי, והיה נהדר ממש להכיר מקרוב את קהל הקוראות. דרך המון סדנאות וואשי טייפ, מעט סדנאות נייר, וכמה וכמה קורסי פוטשופ לאינטרנט פגשתי נשים נפלאות, נתתי ממני, וקיבלתי המון בחזרה.
אחרי זה חלמתי עוד חלומות רבים - אתר שהוא "תחנת השראה" ובו כותבות בלוגריות מעולות חומרים מקוריים - והנה יש את Love Street,
אחרי זה חלמתי עוד חלומות רבים - אתר שהוא "תחנת השראה" ובו כותבות בלוגריות מעולות חומרים מקוריים - והנה יש את Love Street,
חלום גדול וותיק היה בוקר של השראה - ראיתי בעיני רוחי מזה שנים בוקר מלא בסטייל וחיוכים, עם הרצאות מרתקות ויצירה סוחפת, וכך היה, ארוע בוקר נפלא בקסטיאל, עם ברכה של גשם מפתיע באמצע חודש מאי.
אחריו הגשמתי עוד חלום שרציתי להגשים מזמן - Happy Blogging - יום עיון והעשרה לבלוגריות לייפסטייל, עליו אני עוד חייבת לכם פוסט שיגיע ממש בקרוב.
והנה הפרויקט הטרי שלי שאני מתרגשת ממנו מאוד - Colourful Way Shop - בוטיק אינטימי אינטרנטי עם מוצרי יצירה נהדרים שאני אוהבת במיוחד. החנות באויר ממאי וכבר יש לה קהל נאמן שחוזר לרכוש מוצרים אהובים שוב ושוב. תודה לכן על האהבה והאמון הללו!
חנות Colourful way shop היא ממש כמו הבלוג - גם היא כולה "אני". יש בה מבחר מדוייק, פריטים שאני אוהבת אחד-אחד, כולם מעודדים יצירה, מאפשרים אותה ומסייעים לה, על חלקם הגדול כתבתי בבלוג וכמובן שרבים מהם יש לי באוסף הפרטי שלי. והחודש התחלתי להגשים אפילו עוד חלום, למעשה את קצה - קצהו של החלום הבא: מוצרים משלי.
אלה מוצרים שהתבשלו לי בראש הרבה מאוד שנים, מהסביבה הפשוטה שהם באמת חומרי השראה שלי אהובים וותיקים שלי.
מדבקות הסילואטה הן סט מדבקות בסגנון וינטאג' המודפסות על גבי מדבקת ויניל שקופה, אותן חותכים בעדינות ובחופשיות סביב קוי המתאר (אפשר להשאיר כמה מ"מ - אין עם זה שום בעיה), ומדביקים ממש על כל דבר. זה נראה מעולה ומקצועי!
אני אוהבת מאוד את הסילואטות הישנות, ויש לי בבית לא מעט חומרים העוסקים בהם, ספרונים, חוברות, צלחות מאוירות, כלים דקורטיבים ועוד. לכן בכלל לא מפליא שבהן בחרתי עבור המוצר הראשון שיצרתי. הן מלאות קסם, הדר וסטייל ומשתלבות יפה במגוון חומרים ומוצרים.
לקוחות רבים כבר הזמינו את הסט (חיוך רחב של גאווה וגם סיפוק), והוא ממש נפלא. אני מדביקה אותו על כל דבר בבית ומכריזה בקול עם כל הדבקה כמה אני מרוצה ממנו (כיף, כיף לחיות איתי). המבחן שלי פשוט: נניח שזהו מוצר חדש שקניתי בחנות, ונניח רק לרגע שהוא אינו שלי - האם אני מרוצה ממנו? כמה הוא שימושי? איכותי? יחודי? התשובה שלי לשאלות, לשמחתי הרבה היא "מאוד! מאוד! מאוד! מאוד!" וכך אני יודעת בוודאות שהלקוחות מזמינות ממני מוצר נהדר וגם יוצא דופן שאין להשיגו בשום מקום אחר.
הנה כמה דוגמאות לשלל שימושים יצירתיים בסט מדבקות הסילואטה.
מחברת הפרויקטים הגדולה שלי זכתה לעיטור של מדבקת סילואטה אחת מהקולקציה,
לצד עגיולים מדפי וואשי טייפ שחתכתי עם פאנץ' עיגול.
המדבקות מגיעות בקופסה יפה ומהודרת, ועל כל מכסה תוכלו למצוא דוגמה אחרת מהסט.
הן נדבקות יפה גם על קירות
אפילו צנצנת פשוטה וצלחת חד פעמיות יראו נפלא עם המדבקות הקטנות מהסט
(הסט כולל 10 מדבקות גדולות ושונות, וארבע שלישיות של מדבקות קטנות - סדרת ציפורים וסדרת דיוקנאות,
כל אחת בשני עותקים)
והנה הסט כולו, לפני גזירה כמובן. אני חוזרת ומזכירה שאין מורך לגזור צמוד מדי להדפס,
קוי מתאר כלליים עם רווח של 2-3 מ"מ יהיו מושלמים! המדבקה שקופה ממילא.
קוי מתאר כלליים עם רווח של 2-3 מ"מ יהיו מושלמים! המדבקה שקופה ממילא.
ועוד דוגמה אחת הממחישה היטב את גודל המדבקות.
ואת קלות העבודה.
ואת קלות העבודה.
המוצר השני בסדרה לקוח גם הוא מתקופה אחרת. אני נמסה תמיד נוכח הדמויות החמודות האלה שמזכירות כל כך את הילדות, והמון זמן אני רוצה לעשות איתן משהו. אז לאור ההתנסות המוצלחת כל כך עם מדבקות הסילואטה, הוצאתי גם את ליין Old friends המודפס גם הוא על גבי מדבקת ויניל שקופה, הפעם בצבעוניות עליזה. הסט מגיע בשלושה גדלים.
גדול- (8-9 ס"מ גודל כל מדבקה) - 12 מדבקות שונות בסט
בינוני- (5-6 גודל כל מדבקה) 24 מדבקות שונות בסט (2 מכל דוגמה)
קטנות - (2-3 ס"מ גודל כל מדבקה)- 48 מדבקות בסט (4 מכל דוגמה)
12 דוגמאות מתוקותֱ וכובשות!
ניתן לבחור בגודל גדול, בינוני או קטן, בהתאם לפרויקט.
המדבקות מתאימות ונראות נפלא ממש על רקעים בהירים. כאן הן מודבקות על גבי בית עץ ומשתלבות באופן הרמוני לגמרי, ונעשה כאן שימוש במבחר גדלים של מדבקות
המדבקות מתאימות מאוד לכרטיסי ברכה homemade, ואם הכרטיס מגיע בטקסטורה מיוחדת
ובולטת קמעה, כמו בכרטיסים שאני אעלה השבוע לחנות, ניתן אפילו להסיר ולמקם מחדש את המדבקה.
תמונה מתוקה לחדר הילדים - בקלי קלות. צריך רק מדבקה, ניר רקע ומסגרת
חמוד, לא?
אחד השימושים האהובים עלי :)
אז כפי שאתם מבינים, אני משחקת בלהדביק מדבקות, בין פעילות לפעילות כמובן :)
ואני מודה לכם על כל הדרך הארוכה, החשובה והמשמעותית שאתם עושים ביחד איתי.
תודה לכם מקרב לב שאתם לוקחים חלק בהגשמת החלומות שלי :)
ומזמינה אתכם לבקר בחנות החדשה.
