פוסט אורח ראשון של נטעלי ידין רגוניס, או : עוגת דבש ושינויים

מזמן לא ארחתי  פוסט אורח כאן בבלוג, אז היום יש לי הפתעה בשבילכם - אורחת מוכשרת ויקרה עם טקסט מהלב ועוגה שתעשה לכם יופי של שנה חדשה.
חכו, זה אפילו הולך ומשתפר, כי נטעלי ידין רגוניס היא לא רק אורחת לפוסט אחד, היא גם החברה החדשה בצוות
"החברים של Colourful Way" - כותבות אורחות קבועות שיבקרו לעיתים קרובות כאן בבלוג. 

סיפור ההתאהבות שלי בנטעלי הוא ארוך, התוודעתי לכשרון שלה לראשונה כשזכתה בתחרות חרוזי הגהוץ כאן בבלוג, עם צנצנת מכחולים יפהפיה שעיצבה לבנותיה. כמה מקסים לעצב לילדות צנצנת מכחולים? לא נעים להודות, אבל אני משתמשת בכוסות חד פעמיות או מקסימום בספל קרמיקה.

כן, כזו היא נטעלי. התחלתי לעקוב אחר התמונות והטקסטים שלה בפייסבוק והוקסמתי. חשתי בחמימות של בית, של אמא, ביצירתיות וכשרון גדולים, בעדינות ונעימות, כל זאת לצד יכולת מקסימה לספר סיפור אישי שהווה ועבר שזורים בו יחד באופן מרגש, גם אם לפעמים ברמיזה קטנה.

כשהקמתי את אתר הבלוגריות Love Street הצעתי לנטעלי להתחיל לכתוב שם בלוג ולשמחתי היא נענתה מייד. הפוסטים שלה כבשו אותי ואת הקהל כל פעם מחדש, תכף תראו בעצמכם למה אני מתכוונת. אז הרשו לי לפנות את במת הבלוג שלי לכמה רגעים, וקבלו את המילים, הקסם, וגם מתכון משובח אחד כמובן, של נטעלי ידין רגוניס:

----------------------------------------------------------------------------------------------

כבר הרבה שנים שראש השנה מהווה אבן דרך חשובה בדרך הפתלתלה של מסע חיי.
כל התקוות, החלומות והשאיפות שלי מתנקזים לערב אחד חגיגי במיוחד בו אני עורכת חשבון נפש, מציבה לעצמי מטרות ויעדים ומקווה שאצליח לעמוד בהם בגבורה ובהצלחה.

מנוע הסילון הפנימי שלי בשילוב עם קצב החיים המטורף דחפו אותי קדימה. להתקדם, ללמוד, לשנות, ללדת, להשיג, ולהתפתח... אבל, בזמן האחרון וכחלק מההכנות המנטאליות שלי לקראת החג הקרב ובא החלטתי החלטה אמיצה. החלטתי להפסיק לרגע את המרוץ ולהקשיב ללב ולנפש שלי. הקשבה עמוקה ונטולת פילטרים. הקשבה כנה ונוקבת, כזו שנשמעת כמו אסימון שנופל ונראית בדיוק כמו החתיכה החסרה בפאזל של חיי. וכשהקשבתי, הבנתי. במרתון החיים האינטנסיבי והאין סופי שלי, המהמורות בכביש הן אלו ששאבו ממני אנרגיות והשאירו לי פחות מדי זמן, כח וחשק ליהנות מהנוף, לתת ספרינטים בעליות ולפרגן לעצמי על ההישגים. התברר לי שחלוקת הקשב שלי לעצמי היתה הפוכה. במקום ליהנות מה"יש" השקעתי אנרגיות ב"אין". במקום לעצור ולהתמוגג מההישגים חשבתי איך להתקדם ולהשיג עוד. אז זהו. שלא עוד.

דבש, הכל דבש. זו המנטרה החדשה שלי.

אני בוחרת לעצור לרגע ולנשום עמוק. אני מרשה לעצמי, לשם שינוי ולראשונה בחיי, לשבת על ספסל בצד הדרך ולהסתכל סביבי. אני פוקדת על עצמי לראות, להעריך וליהנות מכל מה שיש לי ולשחרר ולהשלים עם מה שאין. אני מאמינה שדווקא מתוך המקום הרגוע והשלם הזה, לאט לאט ה"אין" יתחיל להתמלא. האם אמונתי צודקת? ימים יגידו.

ואחרי כל הדרמתיות נוטפת הדבש הזו, איך אפשר לסיים בלי איזה מתכון מנצח לעוגת דבש נהדרת ועסיסית. אז קבלו בבקשה את מלכת ראש השנה הבלתי מעורערת, כוכבת שולחן החג שלי וחביבת הקהל (והמשפחה המורחבת):

עוגת דבש אופטימית וחגיגית

אז מה צריך? (מתאים ל- 3 תבניות אינגליש)

1 כוס סוכר, 3.5 כוסות קמח תופח, 4 ביצים, 1 כוס שמן, 1 כוס דבש, 1 קופסא רסק תפוחים לא ממותק, 1 כפית קינמון טחון, 1 כפית ציפורן טחון, 1 כפית אבקת סודה לשתייה.

ומה עושים?

מחממים תנור מראש ל 180 מעלות. מערבבים את כל המרכיבים יחד עד לקבלת תערובת חלקה ללא גושים. משמנים תבנית אפיה ויוצקים לתוכה את התערובת, עד לגובה 2/3 מגובה התבנית. אופים כ - 40 דקות עד שהעוגה מזהיבה וקיסם שננעץ במרכזה יוצא יבש.

זו עוגה בחושה קלילה ומרשימה שטעמה משתבח עוד יותר ביום שאחרי האפייה. הפעם בחרתי לאפות אותה בתבנית קוגלהוף ולקשט אותה בזיגוג סוכר (200 גר' אבקת סוכר מעורבבת עם 3 כפות מים חמימים), כך היא אפילו מרשימה עוד יותר. תכינו אותה, תתענגו על המחמאות ותזכרו שדבש. הכל דבש.

בברכת חג שמח ושנה מתוקה וחיובית,

נטעלי

תחנת רענון: עיצוב ויצירה בהשראת פירות קיץ.

בקיץ יש לי תשוקה די מוסברת לפירות, והקיץ הזה יותר מתמיד, כי כל הבלוגים השווים, חנויות העיצוב ואלופי הפינטרסט עושים להם לובי די חזק. האננס מככב בראש מדורי הטרנדים כבר חודשים ארוכים, ושאר הפירות הצטרפו בריקוד סמבה עליז.

אז מצטרפת גם: הנה מקבץ משגע של יצירות עם ובהשראת פירות. לאכול עם העינים וללקק את השפתיים!

אני זוכרת שהבטחתי לכם פוסט מלא פרינטבלס מקסימים, הוא בדרך, מבטיחה... אז תראו מה מצאתי עבורכם כמתאבן: פרינטבלס פירות משחק מנייר. נראה מ-ש-ג-ע! הייתי מקשטת את המדף עם האגס והתפוח הגאומטריים והנפלאים האלה

 למי אין תחתיות שעם פשוטות (ואם במקרה  התשובה היא "לנו" - ממש פשוט להשיג אותן), וכמה יצירות אפשר להפיק מהן. עם זאת, אני חושבת שהרעיון הזה הוא בין השימושים המוצלחים ביותר עבורן - רקמת איקסים בשעם. את ההדרכה המלאה תמצאו כאן

עוד פרינטבל שימושי - ניירות עטיפה. מקסים לשלב עם סרטים זוהרים, ואפשר גם לצבוע, ממש כמו דף צביעה.
זה יכול לשמש גם כתעסוקה לא רעה לילדים בשבועים שנותרו עד סיום החופש

אני באופן אישי הולכת לעטוף איתם מחברת. טרנדי ומדליק!

כמה שאני אוהבת חרוזי גיהוץ, אבל פירות עוד לא יצא לי לעצב איתם. מכיוון שקופסאות החרוזים שלי עולות על גדותיהן, אני בהחלט מתכוונת להכין מחזיק מפתחות אננס, כבר מזמן חשבתי שאני באמת חייבת מחזיק קטן וחמוד. צפו לצילום בקרוב!

ציור פאטרן פירות עליז עם טושי פורצלן או זכוכית יכול לשדרג ולהעליז (יש מילה כזו?) כל כלי, אטום או שקוף.

לבד הוא חומר עבודה כיפי ופשוט. גם ילדים יכולים להגיע לתוצאות מופלאות איתו. עכשיו תראו את התיקים המקסימים האלה... אפילו לא צריך לדעת לתפור!

ועכשיו בואו נדמיין שאנחנו במסיבת קיץ שיקית. ראיתם אי פעם דרך מפתה יותר להגיש סורבה?  ורק לחשוב כמה טעים להכין את ה"קערה", הרי מישהו חייב לאכול את כל האננס הזה!

לאורחי המסיבה מגיע יחס מיוחד. איך לא חשבתי על זה קודם בעצמי? שיפודי פירות עם שמות, וכל זאת בעזרת חותכני עוגיות פשוטים. מקסים! ואהבתי גם לגלות דרך הפוסט שלשיפודים האלה קוראים "קבוב" :)

ואפשר להשאר עוד רגע באותה מסיבה מסוגננת ודמיונית ... אוריגמי אננסים קטנים לקשים? בהחלט!

הפוסט אמנם מוקדש ליצירות שאפשר להכין לבד, ולא למוצרים מוכנים בהשראת פירות, אבל אם יש מוצר מדליק במיוחד, שמעורר בעצמו טונות של השראה - אז למה לא? וגם מגיע לשמיכה היפהפיה הזו קרדיט, כי בזכותה באה לי ההשראה לפוסט כולו.  

ונסיים, כמו תמיד כשמתאפשר - במשהו מתוק. מתוק מאוד. מקרונים מעוטרים בטוש אכיל.

כמה מפתיע, יפה ופשוט. שיהיה שבוע מתוק ומרענן!