כשהשראה וצבע נפגשים: השראה מאלכסנדר ג'ירארד ומפגש יצירה שלא כדאי לפספס

אחרי תקופה ארוכה שלא כתבתי בבלוג, הנה פוסט צבעוני במיוחד, שמספק הצצה להשראה המרכזית שתלווה אותנו בסדנת היצירה הקרובה בזום.

המעצב אלכסנדר ג׳ירארד הקסים אותי מהשנייה הראשונה שגיליתי את עבודותיו לפני שנים רבות, ומהווה עבורי מאז השראה גדולה ביצירה שלי עצמי - וזאת בזכות שילובי הצבעים העליזים והפאטרניo המודרניסטיים הנאיביים, הקו הזורם המעוגל והחופשי של איוריו, ובעיקר - אהבתו ותשוקתו הגדולה לאמנות פולקלוריסטית בעבודת יד.  

אלכסנדר ג'ירארד היה מעצב, אדריכל, אמן ואספן  שפעל בעיקר באמצע המאה העשרים והביא איתו תפיסת עולם עיצובית מלאה שמחה, צבעוניות ונדיבות.

הוא עיצב כמעט הכל -  מרהיטים, דרך טקסטילים, ועד מסעדות, וצעצועים –  ואי אפשר שלא לזהות את טביעת אצבעו היחודית - עיצוב משמח, צבעוני, חי, בהשראת אנשים, טבע ותרבויות שונות.

הנה כמה עובדות מענינות במיוחד עליו:

-הוא נולד בניו יורק, גדל בפירנצה, למד אדריכלות בלונדון, חי ועבד בניו יורק, ואת שנותיו האחרונות העביר עם אשתו בסנטה פה.

-לאשתו סוזאן ולו היה אוסף עצום של אמנות פולקלוריסטית שאספו במסעותיהם התכופים: אוסף של מעל 100,000 פריטי עבודת יד מרחבי העולם – תערוכה קבועה של חלק מהאוסף הזה מוצגת במוזיאון בסנטה פה, לשם הוא נתרם.

-במסגרת מיתוג מחדש של חברת התעופה ברניף, ג׳ירארד עיצב עבורם לא פחות מ 17,000 פריטים שונים (!) – מעיצוב הלאונג׳ והמטוסים ועד קופסאות הגפרורים (היו ימים שהיה מותר לעשן בטיסות, הזוי) כל פרט ופרט עוצב תחת אותה שפה ויזואלית שפיתח עבור המותג ובה בעת אופיינית גם לו. זה היה פרויקט הוליסטי חדשני לאותה תקופה. המדים, דרך אגב, היו הפריט היחודי שלא הוא עיצב, אלא מעצב האופנה הנפלא אמיליו פוצ׳י (השראה עצומה בחיי היצירתיים, שגם לו נקדיש מפגש יצירה בהשראתו)

מה שהכי נוגע בי בעבודות שלו, זו התחושה שהוא לא רק עיצב – אלא ממש שיחק. ואני משוכנעת שככה באמת היה. אני מתחברת מאוד ליצירה  כחוויה חושית, ילדית, והחשוב מכל - מהנה מי מאתנו היוצרות לא מתגעגעות לתחושת החופש שהיינו חשות כשיצרנו כילדות? שולחן קטן, כמה חומרים או צבעים, ואנחנו מתחילות לעוף. לאושר הזה, לתחושה הנקרת flow - של שהייה טוטאלית בתוך התהליך היצירתי עד שאנחנו כבר לא שמות לב למרחב או לזמן - לשם אני רוצה להגיע תמיד!  בכל חויות היצירה שאני יוצרת לעצמי או לנו. 

אז אני מזמינה אתכן להצטרף אלי למפגשי יצירה בזום, בנוחות של הבית, שעה וחצי של יצירה שהיא הפסקה משמחת משגרת היום יום, וזריקת מרץ לשל שמחה יצירתית, השראה, צבע, משחק וחיבור אינטואיטיבי. 

אחת לשבועיים בערך יתקיים מפגש יצירה, בכל פעם בהשראה אחרת אך תמיד בבסיסו יעמדו אותם עקרונות של השאיפה שלי ליצור מרחב של שמחת יצירה אמיתית, עם חיבור לעצמנו, הרחבה ועומק של עולם ההשראות שלנו והתגברות על חסמי יצירה ושנים כדי להכניס יותר יצירה, שקט, רוגע ושמחה לחיי היומיום שלנו.

ביום רביעי הקרוב, 4.6, בין שמונה לתשע וחצי בערב, ניפגש לסדנת יצירה מיוחדת בזום, בהשראת אלכסנדר ג'ירארד.
זוהי שעה וחצי של חיבור לעצמנו, דרך צבע, דמיון, השראה ויצירה אינטואיטיבית – סדנה  לנשים יוצרות, או לנשים שרוצות לחזור ליצור או חולמות להתחיל, וגם לנשים שמחפשות בוסט של השראה, משהו חדש שיזרום לתוך תהליך העבודה שלהן, וגם פשוט לכל מי שרוצה להכניס יותר יצירה לשגרת היום יום.

לחצו כאן לכל הפרטים

כאמור, זה המפגש הראשון בסדרת מפגשי יצירה בזום, שיתקיימו כפעמיים בחודש. לשני המפגשים של חודש יוני  אני מציעה מחיר הכרות מיוחד, כדי שתהיה לכולן הזדמנות להתנסות בחוויה הזו :) אחרי מפגשי  יוני מחיר המפגשים יתעדכן למחיר הרגיל.

אני מצרפת כאן קישור עם כל הפרטים המלאים על סדנאות היצירה ועם אפשרות להרשם. 

אני מתרגשת מאוד לקראת המפגש הראשון וממש אשמח לפגוש אתכן וליצור ביחד <3

סדנאות הפאנץ׳ נידל שלי

בחודשים האחרונים אני מעבירה סדנאות של פאנץ׳ נידל - אמנות הטקסטיל הצבעונית הנהדרת שאני כל כך אוהבת ליצור בה וללמד אותה. 

מדובר על טכניקת רקמה בצמר שהיא פשוטה, מהירה ומספקת ביותר מבחינת התוצאות היפהפיות שלה. הרקמה מתבצעת עם  מחט מיוחדת בצורת צינור מתכת המחוברת לידית נוחה לאחיזה, ואת המחט פשוט מכניסים ומוציאים (כמו דקירה)  לתוך הבד המיוחד, וכך יוצרים ציורי צמר מרהיבים במשחקי גבהים בטקסטורה המזכירה ממש שטיחונים. אפשר ליצור כך כל ציור או דוגמה, ומהמשטח המוכן ניתן ליצור אפילו פריטי נוי ולבוש, ולא להצמד רק לתמונה ממוסגרת מצמר. 

שימו לב למשחקי הגבהים, גם זה משהו שמאפשרת לנו הטכניקה הזו

 חדוות יצירה

בסדנה ניצור תמונה רקומה בתוך מסגרת.  במהלך שלוש שעות הסדנה נכיר לעומק ונתנסה בהצלחה בטכניקה המהממת הזו, אציג לכן את החומרים ועקרונות העבודה הנכונה, לאחר מכן כל משתתפת תעצב לעצמה את הסקיצה לפיה תרצה לרקום - (יש גם דוגמאות מוכנות למי שתעדיף) כשעל השולחן  יפרש בפניה ים של השראות צבעוניות וכדורי צמר בכל צבע שתבחר. ואז נתחיל ברקמה עצמה,  כשאני עוברת בין המשתתפות לאורך כל הסדנה ומוודאה שכולן מצליחות, עובדות נכון, ונותנת טיפים קטנים ואישיים כדי שהעבודה תהיה מושלמת ממש. 

הסדנה מתאימה לכולן, לא דרוש ניסיון, וכולן מצליחות ונהנות מאוד :)

לאורך כל הסדנה, בכל אחת מהסדנאות שהעברתי עד היום, אני רואה את המשתתפות מחייכות, ואת הניצוץ בעיניים, את ההתלהבות מהיצירה שהולכת ונרקמת לנגד עיניהן והפוטנציאל הגלום במלאכת היד שגילו וזה ממשיך גם בבית אחרי הסדנה, כי בסיומה מקבלים גם ערכה עם פאנץ׳ נידל והבד המיוחד כדי להמשיך ליצור גם אחריה, ורבות מהמשתפות שולחות לי תמונות ומדווחות על התמכרות :)

עבודה שרונה קינן פיש יצרה כמה ימים לאחר הסדנה

הסדנה מתקיימת בסטודיו מהמם בחלל בצפון הישן של תל אביב, ממש ליד הנמל ופארק הירקון,  עם הרבה אור יום, כמו שאני אוהבת,  כיבוד, וחברה מעולה - המשתתפות בסדנאות שלי מקסימות וזו הסיבה העיקרית שאני כל כך אוהבת את הסדנאות  - בזכות  ההכרות וההשראה שאני וכל אחת מהמשתתפות מקבלות מהמשתתפות האחרות, כיף לראות חבורה שיוצרת ביחד אך לכל אחת סגנון, ועם ודרך עבודה שונה, וההשראה ההדדית ניכרת. 

ה-pop house tlv בו מתקיימות הסדנאות, 

כל כך כיף לי לארח אתכן בחלל התל אביבי המואר והיפהפה והמחבק הזה, אני אוהבת לראות את החיוך שמתפשט על פניה של כל מי שנכנסת בדלת ועוברת למימד אחר - של כיף, זמן  איכות לעצמה, והשראה בחברה טובה

הסדנה היא ממש שלוש שעות של מתנה לעצמן (ולי), של גוד וייב אמיתי, חדוות יצירה, רוגע ואסקפיזם כיפי וצבעוני להפליא, מחיר הסדנה 400 ש״ח והוא כולל כאמור גם ערכת יצירה הביתה שכוללת פאנץ׳ נידל מתכוונן (לא מהסוג איתו יוצרים בסדנה שתוך אסביר אודותיו) בד מיוחד, ומסגרת רקמה.

בסדנה עצמה אנחנו עובדים עם אוסף מחטי הפאנץ׳נידל שלי מתוצרת איימי אוקספורד שאלו המחטים הטובות והאיכותיות ביותר בעולם, יש להן  ״טריק״ יחודי שלא מצריך השחלה עם משחיל מה שהופך את ההשחלה עבודה  לכל כך פשוטה עד לא  מורגשת.וזו לא הסיבה היחידה שהן נחשבות הטובות ביותר. למיטב ידיעתי לא מוכרים אותן בארץ, אך אני הזמנתי אותן לרכישה בחנות שלי, ולמשתתפות - לרכישה בסיום הסדנה אם ירצו.

בערכה שתקבלו בסיום הסדנה תמצאו מחט שאינה של אימי אוקספורד, אך היא טובה ומספקת לעבודה מוצלחת. הטובה ביותר שמצאתי מסוגה בארץ.

רואים את החריץ לאורכה של המחט?  זו אחת הסיבות שהמחטים של איימי אוקספורד הן הטובות בעולם, אבל לא הסיבה היחידה. וגם פה דוגמה מצוינת למשחקי הגבהים באחת היצירות הראשונות שלי.

עבודה שלי, עם קרמיקות של המתוקה שלי :)

מיס פיגי - עבודה מהסדנה, של דנה רייזין

הסדנאות הקרובות יתקיימו בשעות הבוקר בין עשר לאחת ביום חמישי 9/5, בשעות הבוקר  וגם ביום שישי ה -31/5.

ההרשמה היא דרך האתר ואפשר גם בתשלום לביט שלי ואז שליחת ווטסאפ עם שמכן המלא והאימייל שלכן. 

אם משלמים על שתי משתתפות בתשלום אחד יש הנחה - 750 ש״ח במקום 800 אז במקרה זה עדיף לשלם בביט ולרשום לי בווטסאפ את פרטי שתי המשתתפות. 

מספר הביט/ווטסאפ שלי לתשלום, ולכל עניין ברור או שאלה- 054-3051344. אתן יותר ממוזמנות לכתוב לי, התייעץ ולשאול כל דבר <3

אשמח לפגוש אתכן בסדנה ולהנות וליצור ביחד, חוויה, הנאה והצלחה מובטחות :) , סיכוי רב שגם התמכרות ליצירה הזו, שזו ברכה בימים כאלה שיש משהו יצירתי המדיטטיבי שמעסיק אותנו ושומר על הרוגע הנפשי. ככה אני מבלה שעות רבות בשבוע :)

סוף שבוע שקט ונעים, איריס.

פרק חדש בפודקאסט , אורחת: עדי הלמן

 

לפני שנתיים וחצי איירתי את Adi Helman ביום החמישי בפרויקט הלוק היומי.

בשבוע שעבר נפגשנו להקליט פרק של שעה בפודקאסט שלי ומצאנו את עצמנו בשיחה של שעות רבות לפני, תוך כדי ואחרי.

היתה לי חויה מדהימה לפגוש אישה כמו עדי, חשבתי שיהיה מעולה, בפועל היה הרבה הרבה יותר עוצמתי וטוב מזה<3

שיחת נפש עם אישה לא רגילה שמיטיבה לראות מעבר לגלוי. דרך עדשת המצלמה ובלעדיה. והנה הקישור לפרק, ואפשר גם לכתוב ״דרכים נפגשות״ בספוטיפיי או אפל פודקאסטס.

אני מקווה שכשתקשיבו לפודקאסט תקבלו גם אתם חלק ממה שאני חשתי במהלך ואחרי המפגש עם עדי - השראה, דחיפת עידוד, חיבוק. ובבקשה ספרו לי מה חשבתם אחרי שתקשיבו אני כל כך מקווה שזה יעשה לכם טוב כמו שעשה לי.

ואשמח אם אם תעזרו לי להפיץ את הפודקאסט לעוד אנשים שיכולים להנות ממנו.

שבוע מקסים, איריס

פרק חדש בפודקאסט - עם אירה חרקובסקי דותן

 

אתם כבר יודעים שיש לי פודקאסט חדש! הוא נקרא דרכים נפגשות, ובכל פרק אני פוגשת בו אשה יוצרת אחרת וביחד אנחנו מתבוננות על על הדרך היצירתית היחודית שלה ועל נקודות המפגש ביננו.   לכל פרק יש גם נושא על, שאני מתאימה אישית לפי האורחות. הפעם דברנו על נדיבות. כשתשמעו את אירה חרקובסקי דותן, האורחת בפרק, תבינו למה בחרתי דווקא בנושא זה.    היה בין אירה וביני מפגש מרתק ועמוק ומרגש עד מאוד, ושתינו יצאנו ממנו בהיי. אני ממליצה לכן להאזין, ולשתף את מי שיכולה להתעניין בזה ולהנות מזה גם. מזמינה אתכן גם להצטרף לקבוצת הפייסבוק. וכמובן שאשמח אם תכתבו לי ותספרו מה הפרק עורר בכן.    אפשר להאזין באפל פודקאסט, ספוטיפיי פודקאסטס או בקישור זה:  https://drkym-npgshvt.simplecast.com/episodes

יש לי פודקאסט חדש

 לפני יותר מעשור התחלתי את הבלוג הזה, וממש אתמול פרסמתי פרק ראשון בפודקאסט החדש שלי, אני רואה בו המשך ישיר ואורגני לבלוג. הוא ממש צמח ממנו ובזכותו. אפילו האורחת הראשונה בפודקאסט - איילת לנדאו, היא קולגה ותיקה  מהימים הראשונים של הבלוג, עת היה גם לה בלוג מקסים של השראה ויצירה.

בשנים שעברו מאז, הלכנו שתינו בדרכים נפרדות ומפותלות שלפעמים גם נפגשו, ועל כך אנחנו משוחחות בפודקאסט החדש - שגם שמו מוקדש לדרך, ממש כמו הבלוג הזה. הפודקאסט נקרא ״דרכים נפגשות״ בכל פרק מתארח אדם אחר שמספר על הדרך היצירתית שלו והיחודית שלו ואנחנו מדברים גם על נקודות המפגש המשותפות בין שנינו.

למפגש עם איילת בחרתי בנושא העל ״המבט״, כי נראה לי שהוא מתאים לה באופן מיוחד. מימיה בבית הילדים בקיבוץ, בו לא היה מבט שמתמקד ורואה כל ילד כאינדיבדואל, דרך פרויקט ״חשופה״ שלה שבו היא נותנת בדיוק את המבט המיטיב הזה לנשים שהיא מצלמת ברגשיות ואינטימיות,ועד ההגשמה המופלאה שלה כמטפלת באמנות ובצילום. 

אנחנו משוחחות בפרק גם על ההתנסות הנהדרת שלי בקורס הפוטותרפיה שלה ועל העצה המעולה שקבלתי ממנה ואני משתמשת בה יום יום. 

מזמינה אתכם להאזין לפודקאסט כאן:

או כאן:

https://drkym-npgshvt.simplecast.com/episodes/1-H2tuUQt6

או להקליד ״דרכים נפגשות״ בספוטיפיי או אפל פודקאסטס.

ואשמח אם תשתפו בו את כל מי שאתם חושבים שיכולים למצוא בו עניין, וכמובן  חשוב לי לשמוע מה חשבתם עליו. 

בקרוב אפרסם אם הפרק הבא, אז מוזמנים מאוד גם להמשיך לעקוב. 

חג שמח, איריס

סדרת כתמי הדיו

לאחרונה הצטרף פרינט חדש לסדרת כתמי הדיו בחנות שלי - פרינט מספר 4.

הסדרה נוצרה לראשונה לפני כשנה וחצי, כשיצרתי בסטודיו הביתי שלי עם בקבוקי דיו שחור, טפטפת ונייר לבן שקיפלתי ופתחתי ובכל פעם התגלתה לי הפתעה חדשה בפנים...

מאוחר יותר ציירתי על גבי כתמי הדיו שנוצרו את מה שאני רואה בהם, אבל בסופו של דבר חלטתי לקחת את זה צעד אחד אחורה ולהציע כפרינטים בחנות שלי דווקא את הכתמים הראשוניים. גם אני עצמי הופתעתי בתחילה מההתרגשות סביב כתמי הדיו - אבל מסתבר שהם מדברים אלינו, והתגובות של הלקוחות הבהירו לי את זה :)

בכל אחד מהפרינטים המודפסים באיכות דפוס אמנותי מעולה מככב כתם דיו שיצרתי בסטודיו שלי. כל כתם כזה מקבל פרשנות שונה לחלוטין על ידי האדם שמתבונן בו, ויותר מזה - גיליתי שגם אני, עם הזמן, רואה בו משהו אחר בכל פעם, כלומר יש פרינט אחד, ואינסוף אימג׳ים (או יותר נכון פירושים להם) שמגיעים איתו, וכל צופה מפרש אותו על פי עולמו הפנימי. 

מרתק אותי לקרוא פה בתגובות מה אתן רואות בכתמי הדיו. אל תשכחו לספר לי:)

ואת כל הפרינטים הללו תוכלו למצוא בחנות שלי, לצד פרינטים נוספים (וחלקם אפילו טריים מהשבוע, מסדרה חדשה נוספת שאני עובדת עליה) כאשר על סדרת כתמי הדיו יש הנחה של 20% עד סוף השבוע. 

לצפיה בפרינטים מהסדרה בחנות שלי לחצו כאן

אייקונים אופנתיים על זמניים: לה סמוקינג של סן לורן בצילום של הלמוט ניוטון

 איב סן לורן חשף לראשונה את הטוקסידו הנשי בעיצובו בתצוגת סתיו חורף 1966 שנשאה את השם פופארט. הטוקסידו הנשי היא הצהרה חזקה ושנויה במחלוקת של נשיות - מיניות נשית שלא היתה מבוטאת בעור חשוף או בקפלי בד עדינים ונשפכים אלא בקוים נקיים וחתוכים היטב של ג׳קט ומכנסיים. 

לייזה מינלי, קתרין דנב, לולו דה לה פלאז, לורן בקאל וביאנקה ג׳אגר - איקוניות הסטיל של התקופה אימצו מעתה והלאה את הסמוקינג. 

את ג׳קט הטוקסידו הלבן לבשה ביאנקה ג׳אגר אפילו בחתונתה עם מיק ג׳אגר, וציוותתה לו חצאית לבנה שכיסתה על בטן של הריון. 

חליפת ״לה סמוקינג״ המקורית של סן לורן כללה מכנסיים בגזרה ישרה, חולצה לבנה, עניבת פרפר, חגורת סאטן רחבה, וג׳קט מחוייט. כל זאת יחד נועד לתת מענה נשי לחליפה הגברית ולטשטש את הגבולות המגדריים של הבגד.

פייר ברג׳ה, שהיה שותפו של  סן לורן בעסקים ובחיים אמר:

ומה מדגים אמירה זו ואת מעמדה של ״לה סמוקינג״ כסמל להעצמה מינית נשית, יותר מצילומו האייקוני של הלמוט ניוטון למגזין ווג בשנת 1975?

הלמוט ניוטון הפך את הסמוקינג לאייקוני אפילו יותר, בצילומו הבלתי נשכח לווג בשנת 1975. יכולתו להטעין את מי שצילם באנרגיה מינית, הגיעה לשיא עם החליפה האניגמטית והאנדרוגנית הזו. 

הצילום  מציג אישה אנדרוגנית העומדת ברחוב פריזאי צדדי, המואר באורות הרחוב. 47 שנים לאחר שצולם - הצילום שיקי ורלבנטי היום כמו אז. 

הצילומים נערכו באוירה אינטימית ברחוב קטן בשם  rue aubriot במארה, היכן שהלמוט ניוטון גר. השתתפו בו חמישה אנשים בלבד. ניוטון, העורכת, מעצב שיער ושתי דוגמניות - אחת מהן היא  ווייקבה שעבדה עימו לעיתים קרובות. היא  התבקשה לעמוד הפעם בפוזה  ״דנדית״ - כמו דמות ידועה מהאמנות הצרפתית במאה ה-19, שלפי בודלייר ״אין לו עיסוק או מקצוע מלבד אלגנטיות״. 

היה צורך לצלם בלילה, ולא נעשה כל שימוש בפלאש, רק באורות הרחוב. ניוטון משמכש כאן בתפקיד צלם פפראצי, תופס במצלמתו פבינת הרחוב שלו את הצילום ״כבדרך אגב״... דמות אנדרוגנית של אישה גברית ברחוב פריזאי בלילה. הסמוקינג נותן לה עוצמה. היא יציבה ובוטחת, אי נגישה, אוחזת בסיגריה - הכי גברי והכי נשי. 

ובכל זאת, למרות הרחוב המוכר ותנאי הצילום האהובים והדוגמני הקבועה, משהו מאוד יוצא דופן בצילום הזה של ניוטון. מנחשים מה? הדוגמנית לבושה...

ואכן, הוא צילם תמונה שניה, ובתמונה זו הסצנה זהה לחלוטין, אך נוספת לה גם הדוגמנית השניה, בערום מלא.  

אתם בוודאי מכירים את הציטוט הידוע של סן לורן על ההבדל שבין אופנה וסטייל, אך הנה הציטוט המלא, שמתחיל בדיוק בחליפת הלה סמוקינג  המפורסמת.

את הפוסט הזה כתבתי בעקבות פוסט וסטוריז שהעלתי באינסטגרם שלי, שבו עסקתי בימים האחרונים בחליפה הגברית כמקור השראה לאופנה נשית. שיתפתי שם גלריית תמונות רטרו משגעת של נשים שהפכו את החליפה לחלק מהותי במלתחה שלהן, ומזה צמח גם הפוסט הזה על הסמוקינג של סן לורן ועל הצילום האייקוני של הלמוט ניוטון. 

אני מזמינה אתכם לעקוב מקרוב אחרי האינסטגרם שלי, ולהנות מהרחבה של התכנים שבללוג גם באופן יומיומי, יש נושאים מרתקים על הפרק לשבועות הקרובים :) 

למעבר לאינסטגרם שלי לחצו כאן. 

סוף שבוע נהדר, איריס.